Luke 10
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1And after these things the Lord appointed also other seventy-two: and he sent them two and two before his face into every city and place whither he himself was to come.
1ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃
2And he said to them: The harvest indeed is great, but the labourers are few. Pray ye therefore the Lord of the harvest, that he send labourers into his harvest.
2ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃
3Go: Behold I send you as lambs among wolves.
3לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃
4Carry neither purse, nor scrip, nor shoes; and salute no man by the way.
4אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃
5Into whatsoever house you enter, first say: Peace be to this house.
5ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃
6And if the son of peace be there, your peace shall rest upon him; but if not, it shall return to you.
6והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃
7And in the same house, remain, eating and drinking such things as they have: for the labourer is worthy of his hire. Remove not from house to house.
7ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃
8And into what city soever you enter, and they receive you, eat such things as are set before you.
8וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃
9And heal the sick that are therein, and say to them: The kingdom of God is come nigh unto you.
9ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃
10But into whatsoever city you enter, and they receive you not, going forth into the streets thereof, say:
10וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃
11Even the very dust of your city that cleaveth to us, we wipe off against you. Yet know this, that the kingdom of God is at hand.
11אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃
12I say to you, it shall be more tolerable at that day for Sodom, than for that city.
12אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃
13Woe to thee, Corozain, woe to thee, Bethsaida. For if in Tyre and Sidon had been wrought the mighty works that have been wrought in you, they would have done penance long ago, sitting in sackcloth and ashes.
13אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃
14But it shall be more tolerable for Tyre and Sidon at the judgement, than for you.
14אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃
15And thou, Capharnaum, which art exalted unto heaven, thou shalt be thrust down to hell.
15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
16He that heareth you, heareth me; and he that despiseth you, despiseth me; and he that despiseth me, despiseth him that sent me.
16השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃
17And the seventy-two returned with joy, saying: Lord, the devils also are subject to us in thy name.
17וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
18And he said to them: I saw Satan like lightening falling from heaven.
18ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃
19Behold, I have given you power to tread upon serpents and scorpions, and upon all the power of the enemy: and nothing shall hurt you.
19הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃
20But yet rejoice not in this, that spirits are subject unto you; but rejoice in this, that your names are written in heaven.
20אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃
21In that same hour, he rejoiced in the Holy Ghost, and said: I confess to thee, O Father, Lord of heaven and earth, because thou hast hidden these things from the wise and prudent, and hast revealed them to little ones. Yea, Father, for so it hath seemed good in thy sight.
21בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃
22All things are delivered to me by my Father; and no one knoweth who the Son is, but the Father; and who the Father is, but the Son, and to whom the Son will reveal him.
22הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
23And turning to his disciples, he said: Blessed are the eyes that see the things which you see.
23ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃
24For I say to you, that many prophets and kings have desired to see the things that you see, and have not seen them; and to hear the things that you hear, and have not heard them.
24כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
25And behold a certain lawyer stood up, tempting him, and saying, Master, what must I do to possess eternal life?
25והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃
26But he said to him: What is written in the law? how readest thou?
26ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃
27He answering, said: Thou shalt love the Lord thy God with thy whole heart, and with thy whole soul, and with all thy strength, and with all thy mind: and thy neighbour as thyself.
27ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃
28And he said to him: Thou hast answered right: this do, and thou shalt live.
28ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃
29But he willing to justify himself, said to Jesus: And who is my neighbour?
29והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃
30And Jesus answering, said: A certain man went down from Jerusalem to Jericho, and fell among robbers, who also stripped him, and having wounded him went away, leaving him half dead.
30ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃
31And it chanced, that a certain priest went down the same way: and seeing him, passed by.
31ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃
32In like manner also a Levite, when he was near the place and saw him, passed by.
32וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃
33But a certain Samaritan being on his journey, came near him; and seeing him, was moved with compassion.
33ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃
34And going up to him, bound up his wounds, pouring in oil and wine: and setting him upon his own beast, brought him to an inn, and took care of him.
34ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃
35And the next day he took out two pence, and gave to the host, and said: Take care of him; and whatsoever thou shalt spend over and above, I, at my return, will repay thee.
35ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃
36Which of these three, in thy opinion, was neighbour to him that fell among the robbers?
36ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃
37But he said: He that shewed mercy to him. And Jesus said to him: Go, and do thou in like manner.
37ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
38Now it came to pass as they went, that he entered into a certain town: and a certain woman named Martha, received him into her house.
38ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃
39And she had a sister called Mary, who sitting also at the Lord’s feet, heard his word.
39ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃
40But Martha was busy about much serving. Who stood and said: Lord, hast thou no care that my sister hath left me alone to serve? speak to her therefore, that she help me.
40ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃
41And the Lord answering, said to her: Martha, Martha, thou art careful, and art troubled about many things:
41ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃
42But one thing is necessary. Mary hath chosen the best part, which shall not be taken away from her.
42אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.