ⲖⲞⲨⲔⲞⲚ 15
Coptic New Testament (Bohairic)Translation
Coptic New Testament (Bohairic)
Modern Hebrew Bible
1ⲚⲀⲨϦⲰⲚⲦ ⲆⲈ ⲘⲘⲰⲞⲨ ⲈⲢⲞϤ ⲚϪⲈⲚⲒⲦⲈⲖⲰⲚⲎⲤ ⲦⲎⲢⲞⲨ ⲚⲈⲘ ⲚⲒⲢⲈϤⲈⲢⲚⲞⲂⲒ ⲈⲤⲰⲦⲈⲘ ⲈⲢⲞϤ.
1ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃
2ⲞⲨⲞϨ ⲚⲀⲨⲬⲢⲈⲘⲢⲈⲘ ⲚϪⲈⲚⲒⲪⲀⲢⲒⲤⲈⲞⲤ ⲚⲈⲘ ⲚⲒⲤⲀϦ ⲈⲨϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ϪⲈ ⲪⲀⲒ ϢⲰⲠ ⲚⲚⲒⲢⲈϤⲈⲢⲚⲞⲂⲒ ⲈⲢⲞϤ ⲞⲨⲞϨ ϤⲞⲨⲰⲘ ⲚⲈⲘⲰⲞⲨ.
2וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃
3ⲀϤϪⲈ ⲦⲀⲒⲠⲀⲢⲀⲂⲞⲖⲎ ⲚⲰⲞⲨ ⲈϤϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ
3וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃
4ϪⲈ ⲚⲒⲘ ⲚⲢⲰⲘⲒ ⲈⲦϦⲈⲚ ⲐⲎⲚⲞⲨ ⲈⲦⲈ ⲞⲨⲞⲚⲦⲈϤ ⲢⲚⲈⲤⲰⲞⲨ ⲘⲘⲀⲨ ⲀϤϢⲀⲚⲦⲀⲔⲈ ⲞⲨⲀⲒ ⲈⲂⲞⲖ ⲚϦⲎⲦⲞⲨ ⲘⲎ ⲘⲠⲀϤⲬⲀ ⲠⲒϤⲐ ⲚⲤⲰϤ ϨⲒ ⲠϢⲀϤⲈ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲦⲈϤϢⲈ ⲚⲀϤ ⲚⲦⲈϤⲔⲰϮ ⲚⲤⲀⲪⲎ ⲈⲦⲀϤⲦⲀⲔⲞ ϢⲀⲦⲈϤϪⲈⲘϤ.
4מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃
5ⲞⲨⲞϨ ⲀϤϢⲀⲚϪⲈⲘϤ ϢⲀϤⲦⲀⲖⲞϤ ⲈϪⲈⲚ ⲚⲈϤⲘⲞϮ ⲈϤⲢⲀϢⲒ.
5והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃
6ⲞⲨⲞϨ ⲀϤϢⲀⲚⲒ ⲈⲠⲒⲎⲒ ϢⲀϤⲘⲞⲨϮ ⲈⲚⲈϤϢⲪⲎⲢ ⲚⲈⲘ ⲚⲈϤⲐⲈϢⲈⲨ ⲈϤϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ⲚⲰⲞⲨ ϪⲈ ⲢⲀϢⲒ ⲚⲈⲘⲎⲒ ⲦⲎⲢⲞⲨ ϪⲈ ⲀⲒϪⲒⲘⲒ ⲘⲠⲀⲈⲤⲰⲞⲨ ⲈⲦⲀϤⲦⲀⲔⲞ.
6ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃
7ϮϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ⲚⲰⲦⲈⲚ ϪⲈ ⲞⲨⲞⲚ ⲞⲨⲢⲀϢⲒ ⲚⲀϢⲰⲠⲒ ϦⲈⲚⲦⲪⲈ ⲈϪⲈⲚ ⲞⲨⲢⲈϤⲈⲢⲚⲞⲂⲒ ⲚⲞⲨⲰⲦ ⲈϤⲈⲢⲘⲈⲦⲀⲚⲞⲒⲚ ⲒⲈ ⲈϪⲈⲚ ⲠⲒϤⲐ ⲚⲐⲘⲎⲒ.
7אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃
8ⲒⲈ ⲚⲒⲘ ⲚⲤϨⲒⲘⲒ ⲈⲦⲈ ⲞⲨⲞⲚⲦⲈⲤ ⲒⲚϪⲈⲤⲔⲒϮ ⲘⲘⲀⲨ ⲈϢⲰⲠ ⲀⲤϢⲀⲚⲦⲀⲔⲈ ⲞⲨⲒ ⲘⲘⲰⲞⲨ ⲘⲎ ⲘⲠⲀⲤϬⲈⲢⲈ ⲞⲨϦⲎⲂⲤ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲦⲈⲤⲤⲀⲢϨ ⲠⲒⲎⲒ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲦⲈⲤⲔⲰϮ ϦⲈⲚⲞⲨϤⲒⲢⲰⲞⲨϢ ϢⲀⲦⲈⲤϪⲈⲘⲤ.
8או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃
9ⲞⲨⲞϨ ⲈϢⲰⲠ ⲀⲤϢⲀⲚϪⲈⲘⲤ ϢⲀⲤⲘⲞⲨϮ ⲈⲚⲈⲤϢⲪⲎⲢ ⲚⲈⲘ ⲚⲈⲤⲐⲈϢⲈⲨ ⲈⲤϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ϪⲈ ⲢⲀϢⲒ ⲚⲈⲘⲎⲒ ϪⲈ ⲀⲒϪⲒⲘⲒ ⲚⲦⲀϪⲈⲤⲔⲒϮ ⲈⲦⲀⲤⲦⲀⲔⲞ.
9והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃
10ⲠⲀⲒⲢⲎϮ ϮϪⲰ ⲘⲘⲞⲤ ⲚⲰⲦⲈⲚ ϪⲈ ϢⲀⲢⲈ ⲞⲨⲢⲀϢⲒ ϢⲰⲠⲒ ⲘⲠⲈⲘⲐⲞ ⲚⲚⲒⲀⲄⲄⲈⲖⲞⲤ ⲚⲦⲈⲪⲚⲞⲨϮ ⲈϪⲈⲚ ⲞⲨⲢⲈϤⲈⲢⲚⲞⲂⲒ ⲚⲞⲨⲰⲦ ⲈϤⲈⲢⲘⲈⲦⲀⲚⲞⲒⲚ.
10כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃
11ⲠⲈϪⲀϤ ⲆⲈ ϪⲈ ⲚⲈⲞⲨⲞⲚ ⲞⲨⲢⲰⲘⲒ ⲈⲞⲨⲞⲚⲦⲈϤ ϢⲎⲢⲒ ⲂⲘⲘⲀⲨ.
11ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃
12ⲞⲨⲞϨ ⲠⲈϪⲈ ⲠⲒⲔⲞⲨϪⲒ ⲈⲦⲈⲚϦⲎⲦⲞⲨ ⲘⲠⲈϤⲒⲰⲦ ϪⲈ ⲠⲀⲒⲰⲦ ⲘⲞⲒ ⲚⲎⲒ ⲚⲦⲀⲦⲞⲒ ⲚⲦⲈϮⲞⲨⲤⲒⲀ ⲚⲐⲞϤ ⲆⲈ ⲀϤⲪⲰϢ ⲘⲠⲒⲰⲚϦ ⲈϨⲢⲀⲨ.
12ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃
13ⲞⲨⲞϨ ⲘⲈⲚⲈⲚⲤⲀ ⲞⲨⲘⲎϢ ⲚⲈϨⲞⲞⲨ ⲀⲚ ⲀϤⲐⲰⲞⲨⲦ ⲚϨⲰⲂ ⲚⲒⲂⲈⲚ ⲚϪⲈⲠⲒⲔⲞⲨϪⲒ ⲚϢⲎⲢⲒ ⲀϤϢⲈ ⲚⲀϤ ⲈⲠϢⲈⲘⲘⲞ ⲈⲞⲨⲬⲰⲢⲀ ⲈⲤⲞⲨⲎⲞⲨ ⲞⲨⲞϨ ⲀϤϪⲈⲢ ⲦⲈϤⲞⲨⲤⲒⲀ ⲈⲂⲞⲖ ⲘⲘⲀⲨ ⲈϤⲞⲚϦ ϦⲈⲚⲞⲨⲘⲈⲦⲀⲦⲞⲨϪⲀⲒ.
13ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃
14ⲈⲦⲀϤⲞⲨⲰ ⲆⲈ ⲈϤϬⲞ ⲚϨⲰⲂ ⲚⲒⲂⲈⲚ ⲈⲂⲞⲖ ⲀϤϢⲰⲠⲒ ⲚϪⲈⲞⲨⲚⲒϢϮ ⲚϨⲂⲰⲚ ϦⲈⲚϮⲬⲰⲢⲀ ⲈⲦⲈⲘⲘⲀⲨ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲐⲞϤ ϨⲰϤ ⲀϤⲈⲢϨⲎ ⲦⲤ ⲚⲈⲢϦⲀⲈ
14ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃
15ⲞⲨⲞϨ ⲀϤϢⲈ ⲚⲀϤ ⲀϤⲦⲞⲘϤ ⲈⲞⲨⲀⲒ ⲚⲚⲒⲢⲈⲘⲂⲀⲔⲒ ⲚⲦⲈϮⲬⲰⲢⲀ ⲈⲦⲈⲘⲘⲀⲨ ⲞⲨⲞϨ ⲀϤⲞⲨⲞⲢⲠϤ ⲈⲦⲔⲞⲒ ⲈⲘⲞⲚⲒ ⲚϨⲀⲚⲈϢⲀⲨ.
15וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃
16ⲞⲨⲞϨ ⲚⲀϤⲈⲢⲈⲠⲒⲐⲨⲘⲒⲚ ⲈⲘⲀϨ ϦⲎⲦϤ ⲈⲂⲞⲖ ϦⲈⲚⲚⲒϪⲒⲚⲒⲢⲒ ⲚⲎ ⲈⲚⲀⲨⲞⲨⲞⲘⲞⲨ ⲚϪⲈⲚⲒⲈϢⲀⲨ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲈⲘⲘⲞⲚ ϨⲖⲒ ϮⲚⲀϤ ⲠⲈ.
16ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃
17ⲈⲦⲀ ⲠⲈϤϨⲎⲦ ⲆⲈ ⲒⲈⲢⲞϤ ⲠⲈϪⲀϤ ϪⲈ ⲞⲨⲞⲚ ⲞⲨⲎⲢ ⲚⲢⲈⲘⲂⲈⲬⲈ ⲚⲦⲈⲠⲀⲒⲰⲦ ⲠⲒⲰⲒⲔ ⲞⲒ ⲚϨⲞⲨⲞ ⲈⲢⲰⲞⲨ ⲀⲚⲞⲔ ⲆⲈ ϮⲚⲀⲦⲀⲔⲞ ⲘⲠⲀⲒⲘⲀ ϦⲈⲚⲞⲨϨⲂⲰⲚ.
17וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃
18ϮⲚⲀⲦⲰⲚⲦ ⲚⲦⲀϢⲈ ⲚⲎⲒ ϨⲀ ⲠⲀⲒⲰⲦ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲦⲀϪⲞⲤ ⲚⲀϤ ϪⲈ ⲠⲀⲒⲰⲦ ⲀⲒⲈⲢⲚⲞⲂⲒ ⲈⲦⲪⲈ ⲚⲈⲘ ⲠⲈⲔⲘⲐⲞ ⲈⲂⲞⲖ.
18אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃
19ⲚϮⲘⲠϢⲀ ⲀⲚ ϪⲈ ⲈⲐⲢⲞⲨⲘⲞⲨϮ ⲈⲢⲞⲒ ϪⲈ ⲠⲈⲔϢⲎⲢⲒ ⲀⲢⲒⲦ ⲘⲪⲢⲎϮ ⲚⲞⲨⲀⲒ ⲚⲚⲈⲔⲢⲈⲘⲂⲈⲬ Ⲉ.
19ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃
20ⲞⲨⲞϨ ⲀϤⲦⲰⲚϤ ⲀϤⲒ ϨⲀ ⲠⲈϤⲒⲰⲦ ⲈⲦⲒ ⲆⲈ ⲒⲤϪⲈⲚ ⲈϤⲞⲨⲎⲞⲨ ⲘⲘⲞϤ ⲀϤⲚⲀⲨ ⲈⲢⲞϤ ⲚϪⲈⲠⲈϤⲒⲰⲦ ⲞⲨⲞϨ ⲀϤϢⲈⲚϨⲎⲦ ⲀϤϬⲞϪⲒ ⲀϤϨⲒⲦϤ ⲈϪⲈⲚ ⲦⲈϤⲚⲀϨⲂⲒ ⲞⲨⲞϨ ⲀϤϮⲪⲒ ⲈⲢⲰϤ
20ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃
21ⲠⲈϪⲈ ⲠⲈϤϢⲎⲢⲒ ⲆⲈ ⲚⲀϤ ϪⲈ ⲠⲀⲒⲰⲦ ⲀⲒⲈⲢⲚⲞⲂⲒ ⲈⲦⲪⲈ ⲚⲈⲘ ⲠⲈⲔⲘⲐⲞ ⲈⲂⲞⲖ ⲚϮⲘⲠϢⲀ ⲀⲚ ϪⲈ ⲈⲐⲢⲞⲨⲘⲞⲨϮ ⲈⲢⲞⲒ ϪⲈ ⲠⲈⲔϢⲎ ⲢⲒ.
21ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃
22ⲠⲈϪⲈ ⲠⲈϤⲒⲰⲦ ⲆⲈ ⲚⲚⲈϤⲈⲂⲒⲀⲒⲔ ⲬⲰⲖⲈⲘ ⲀⲚⲒⲞⲨⲒ ⲈⲂⲞⲖ ⲚϮϨⲞⲨⲒϮ ⲚⲤⲦⲞⲖⲎ ⲞⲨⲞϨ ⲘⲎⲒⲤ ϨⲒⲰⲦϤ ⲞⲨⲞϨ ⲘⲀ ⲞⲨϢϬⲞⲨⲢ ⲈⲦⲈϤϪⲒϪ ⲚⲈⲘ ⲞⲨⲐⲰⲞⲨⲒ ⲈⲚⲈϤϬⲀⲖⲀⲨϪ.
22ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃
23ⲞⲨⲞϨ ⲀⲚⲒⲞⲨⲒ ⲘⲠⲒⲘⲀⲤⲒ ⲈⲦϢⲀⲚⲈⲨϢ ϢⲀⲦϤ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲦⲈⲚⲞⲨⲰⲘ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲦⲈⲚⲞⲨⲚⲞϤ ⲘⲘⲞⲚ.
23והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃
24ϪⲈ ⲠⲀϢⲎⲢⲒ ⲪⲀⲒ ⲚⲀϤⲘⲰⲞⲨⲦ ⲠⲈ ⲞⲨⲞϨ ⲀϤⲰⲚϦ ⲚⲀϤⲦⲀⲔⲎⲞⲨⲦ ⲠⲈ ⲞⲨⲞϨ ⲀⲚϪⲈⲘϤ ⲞⲨⲞϨ ⲀⲨⲈⲢϨⲎⲦⲤ ⲚⲞⲨⲚⲞϤ ⲘⲘⲰⲞⲨ.
24כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃
25ⲠⲈϤⲚⲒϢϮ ⲆⲈ ⲚϢⲎⲢⲒ ⲚⲀϤⲬⲎ ϦⲈⲚⲦⲔⲞⲒ ⲞⲨⲞϨ ϨⲰⲤ ⲈϤⲚⲎⲞⲨ ⲈϨⲢⲎⲒ ⲀϤϦⲰⲚⲦ ⲈⲠⲒⲎⲒ ⲀϤⲤⲰⲦⲈⲘ ⲈⲞⲨⲤⲨⲘⲪⲰⲚⲒⲀ ⲚⲈⲘ ϨⲀⲚⲬⲞⲢⲞⲤ.
25ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃
26ⲞⲨⲞϨ ⲈⲦⲀϤⲘⲞⲨϮ ⲈⲞⲨⲀⲒ ⲚⲚⲒⲀⲖⲰⲞⲨⲒ ⲚⲀϤϢⲒⲚⲒ ⲘⲘⲞϤ ϪⲈ ⲞⲨ ⲚⲈⲚⲀⲒ
26ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃
27ⲚⲐⲞϤ ⲆⲈ ⲠⲈϪⲀϤ ⲚⲀϤ ϪⲈ ⲠⲈⲔⲤⲞⲚ ⲀϤⲒ ⲞⲨⲞϨ ⲠⲈⲔⲒⲰⲦ ϢⲰⲦ ⲘⲠⲒⲘⲀⲤⲒ ⲈⲦϢⲀⲚⲈⲨϢ ϪⲈ ⲀϤϬⲒⲦϤ ⲈϤⲞⲨⲞϪ.
27ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃
28ⲀϤϪⲰⲚⲦ ⲆⲈ ⲞⲨⲞϨ ⲘⲠⲈϤⲞⲨⲰϢ ⲈⲒ ⲈϦⲞⲨⲚ ⲠⲈϤⲒⲰⲦ ⲆⲈ ⲈⲦⲀϤⲒ ⲈⲂⲞⲖ ⲚⲀϤϮϨⲞ ⲈⲢⲞϤ ⲠⲈ.
28ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃
29ⲚⲐⲞϤ ⲆⲈ ⲈⲦⲀϤⲈⲢⲞⲨⲰ ⲠⲈϪⲀϤ ⲘⲠⲈϤⲒⲰⲦ ϪⲈ ⲒⲤ ⲞⲨⲎⲢ ⲚⲢⲞⲘⲠⲒ ϮⲞⲒ ⲘⲂⲰⲔ ⲚⲀⲔ ⲞⲨⲞϨ ⲘⲠⲒⲈⲢⲤⲀⲂⲞⲖ ⲚⲞⲨⲈⲚⲦⲞⲖⲎ ⲚⲦⲀⲔ ⲈⲚⲈϨ ⲞⲨⲞϨ ⲀⲚⲞⲔ ⲘⲠⲈⲔϮ ⲚⲞⲨⲘⲀⲤⲒ ⲘⲂⲀⲈⲘⲠⲒ ⲚⲎⲒ ⲈⲚⲈϨ ϨⲒⲚⲀ ⲚⲦⲀⲞⲨⲚⲞϤ ⲘⲘⲞⲒ ⲚⲈⲘ ⲚⲀϢⲪⲎⲢ.
29ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃
30ϨⲞⲦⲈ ⲆⲈ ⲈⲦⲀϤⲒ ⲚϪⲈⲠⲈⲔϢⲎⲢⲒ ⲪⲀⲒ ⲈⲦⲀϤⲞⲨⲰⲘ ⲘⲠⲈϤⲰⲚϦ ⲚⲈⲘ ⲚⲒⲠⲞⲢⲚⲞⲤ ⲀⲔϢⲰⲦ ⲚⲀϤ ⲘⲠⲒⲘⲀⲤⲒ ⲈⲦϢⲀⲚⲈⲨϢ
30ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃
31ⲚⲐⲞϤ ⲆⲈ ⲠⲈϪⲀϤ ⲚⲀϤ ϪⲈ ⲠⲀϢⲎⲢⲒ ⲚⲐⲞⲔ ⲬⲎ ⲚⲈⲘⲎⲒ ⲚⲤⲎⲞⲨ ⲚⲒⲂⲈⲚ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲎ ⲈⲦⲈⲚⲞⲨⲒ ⲦⲎⲢⲞⲨ ⲚⲞⲨⲔ ⲚⲈ.
31ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃
32ⲚⲀⲤⲘⲠϢⲀ ⲚⲦⲈⲚⲞⲨⲚⲞϤ ⲘⲘⲞⲚ ⲞⲨⲞϨ ⲚⲦⲈⲚⲢⲀϢⲒ ϪⲈ ⲠⲈⲔⲤⲞⲚ ⲪⲀⲒ ⲚⲀϤⲘⲰⲞⲨⲦ ⲠⲈ ⲞⲨⲞϨ ⲀϤⲰⲚϦ ⲚⲀϤⲦⲀⲔⲎⲞⲨⲦ ⲠⲈ ⲞⲨⲞϨ ⲀⲚϪⲈⲘϤ.
32אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.