Луки 12
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1Тим часом, як зібралась тьма народу, так що топтало одно одного, почав глаголати ученикам своїм: Перш усього остерегайтесь квасу Фарисейського, чи то лицемірства.
1ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃
2Нїчого бо нема закритого, що не відкриєть ся, анї захованого, що не виявить ся.
2ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃
3Тим, що ви потемки промовили, повидну чути муть; і що на ухо казали ви в коморах, проповідувати меть ся на домах.
3לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃
4Глаголю ж вам, другам моїм: Не лякайтесь тих, що вбивають тїло, а потім не можуть більш нїчого заподїяти.
4ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃
5Я ж покажу вам, кого лякатись: Лякайтесь того, хто, вбивши, власть має вкинути в пекло. Так, глаголю вам, того лякайтесь.
5אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃
6Хиба пятеро горобцїв не продають за два шаги? й один же з них не забутий перед Богом.
6הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃
7Тільки ж і волоссє на голові вашій усе полїчене. Не лякайте ся ж оце: ви многих горобцїв дорожчі.
7ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃
8Глаголю ж вам: Всякий, хто визнавати ме мене перед людьми, й Син чоловічий визнавати ме його перед ангелами Божими.
8ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃
9Хто ж відречеть ся мене перед людьми, того відречусь перед ангелами Божими.
9ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃
10І всякий, хто скаже слово на Сина чоловічого, простить ся йому; хто ж на сьвятого Духа хулив, не простить ся.
10וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃
11Коли ж приведуть вас у школи, та до урядів, та до властей, не дбайте про те, як або чим боронити метесь, або що казати мете:
11וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃
12бо сьвятий Дух учити ме вас тієї години, що треба говорити.
12כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃
13Каже ж Йому один з народу: Учителю, скажи братові моєму, щоб подїлив ся зо мною наслїддєм.
13ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃
14Він же рече йому: Чоловіче, хто настановив мене суддею або дїлителем над вами?
14ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃
15Рече ж до них: Остерегайтесь і бережітесь зажерливостї; бо не в тім комусь життє його, щоб надто мати з достатків своїх.
15ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃
16Сказав же приповість до них, глаголючи: В одного багатого чоловіка вродила добре земля;
16וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃
17і думає він сам собі, говорячи: Що менї робити, що не маю куди звезти овощі мої?
17ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃
18І каже: От що зроблю: Розберу клунї мої та більші побудую, і звезу туди всї плоди мої і добро моє.
18ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃
19І скажу душі моїй: Душе, маєш багацько добра, зложеного на лїта многі; спочивай, їж, пий, весели ся.
19ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃
20Рече ж йому Бог: Безумний, сієї ночі душу твою візьмуть у тебе; що ж надбав єси, кому буде?
20והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃
21Оттак, хто скарбує для себе, а не в Бога багатїє.
21זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃
22Рече ж до учеників своїх: Тим глаголю вам: Не журіть ся душею вашою, що їсти мете, анї тїлом, чим зʼодягнетесь.
22ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃
23Душа більша їжі, а тїло одежі.
23הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃
24Погляньте на круки: що не сїють і не жнуть; у них нї комори, нї клунї, а Бог годує їх; як же більше луччі ви птаства?
24התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃
25Хто ж з вас, журившись, може прибавити до зросту свого один локіть?
25ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃
26Коли ж ви й найменьшого не можете, то чого про инше журитесь?
26ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃
27Погляньте на лилії, як вони ростуть: не працюють і не прядуть; глаголю ж вам, що й Соломон у всїй славі своїй не зʼодягав ся, як одна з сих.
27התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃
28Коли ж траву, що сьогоднї на полї, а завтра буде в піч укинута, Бог так зʼодягає; то як більше вас, маловіри?
28ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃
29І ви не шукайте що вам їсти, або що пити, й не несїтесь (високо);
29גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃
30того бо всього народи сьвіту шукають; Отець же ваш знає, що треба вам сього.
30כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃
31Лучче шукайте царства Божого, а се все додасть ся вам.
31אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃
32Не лякай ся, мале стадо: бо вподобалось Отцеві вашому дати вам царство.
32אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃
33Продавайте достатки ваші, і подавайте милостиню; робіть собі сакви, що не ветшають, скарб, що не вбавляєть ся на небесах, де злодїй не приступає, анї міль не їсть.
33מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃
34Де бо скарб ваш, там і серце ваше буде.
34כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃
35Нехай будуть поясницї ваші підперезані, і сьвітильники позасьвічувані,
35מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃
36і ви подобні людям, що дожидають пана свого, коли вертати меть ся з весїлля, щоб, як прийде та постукає, зараз одчинити йому.
36ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃
37Блаженні слуги ті, котрих, прийшовши пан, знайде їх пильнуючих: істино глаголю вам, що підпережеть ся та й посадовить їх за стіл, і, приступивши, послугувати ме їм.
37אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃
38І коли прийде о другій сторожі, або о третій сторожі прийде, і знайде так, блаженні слуги ті.
38ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃
39Се ж знайте, що, коли б знав господар, о которій годинї злодїй прийде, пильнував би, й не дав би підкопати господи своєї.
39וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃
40Тим і ви будьте готові; бо, котрої години не думаєте, Син чоловічий прийде.
40לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃
41Каже ж Йому Петр: Господи, чи до нас приповість сю глаголеш, чи до всїх?
41ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃
42Рече ж Господь: Хто єсть вірний і розумний дворецький, що поставить його пан над челяддю своєю, видавати у пору визначену харч?
42ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃
43Блажен слуга той, котрого, пан прийшовши, знайде, що робить так.
43אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃
44По правдї глаголю вам, що над усїм достатком своїм поставить його.
44אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃
45Коли ж слуга той скаже в серцї своїм: Барить ся пан мій прийти, та й зачне бити рабів і рабинь, їсти, та пити, та впиватись,
45והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃
46прийде пан того слуги дня, котрого не сподїваєть ся, і години, котрої не знає, та й відлучить його, й долю його з невірними положить.
46בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃
47Той же слуга, що знав волю пана свого, та й не приготовив ся, анї зробив по волї його, буде битий много.
47]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃
48Хто ж, не знавши, зробив достойне биття, буде битий мало. Від усякого бо, кому дано багато, багато вимагати меть ся від него; а кому прибавлено багато, більш спитаєть ся від него.
48]84-74[׃
49Огонь прийшов я кинути на землю; і чого хочу? — тільки щоб запалав уже.
49להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃
50Хрещеннєм же маю хреститись, і як менї важко, доки се скінчить ся!
50ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃
51Чи думаєте, що впокій прийшов я дати на землї? Нї, глаголю вам, а роздїленнє:
51החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃
52буде бо від нинї пятеро в одній хатї роздїлених, троє проти двох, і двоє проти трох.
52כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃
53Стане батько різно проти сина, а син проти батька; мати проти дочки, а дочка проти матери; свекруха проти невістки своєї, і невістка проти свекрухи своєї.
53האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃
54Рече ж і до народу: Як побачите хмару, що виступає від заходу, зараз кажете: Ливень буде, й буває так.
54ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃
55А як вітер полуденний віє, кажете, що спека буде, й буває.
55ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃
56Лицеміри, лице землї і неба вмієте пізнавати, часу ж сього як не розпізнаєте?
56החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃
57Чом же й про себе не судите право?
57למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃
58Як бо йдеш із противником твоїм перед князя, то вдорозї дбай, щоб збутись його; щоб не потяг тебе до суддї, а суддя не передав тебе слузї, а слуга не вкинув тебе в темницю.
58כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃
59Глаголю тобі, не вийдеш звідтіля, доки й останнього мідяка не віддаси.
59ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.