Луки 20
Kulish and Puluj Bible (1905)Translation
Kulish and Puluj Bible (1905)
Modern Hebrew Bible
1І сталось одного з тих днїв, як навчав Він народ у церкві та благовіствував, поприходили архиєреї та письменники з старшими,
1ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃
2і промовили до Него, кажучи: Скажи нам, якою властю се робиш? або хто дав Тобі власть сю?
2ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
3Відказуючи ж рече до них: Спитаю вас і я про одну річ, і скажіть менї:
3ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃
4Хрещеннє Йоанове з неба було, чи від людей?
4טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃
5Вони ж міркували в собі говорячи: Коли скажемо: З неба, казати ме: Чом же не поняли ви віри йому?
5ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
6Коли ж скажемо: Від людей, то ввесь народ покаменує нас; певен бо він, що Йоан пророк.
6ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃
7І відказали, що не знають, звідкіля.
7ויענו לא ידענו מאין׃
8А Ісус їм рече: То й я не скажу вам, якою властю я се роблю.
8ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
9Почав же до народу глаголати приповість сю: Один чоловік насадив виноградник, та й дав його виноградарям, та й відїхав на довгий час.
9ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
10І післав у пору до виноградарів слугу, щоб з овощу винограднього дали йому; виноградарі ж, побивши його, відослали впорожнї.
10ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃
11І післав ще другого слугу; вони ж і того, побивши та обезчестивши, відослали впорожнї.
11ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃
12І післав ще третього; вони ж і сього, поранивши, прогнали.
12ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃
13Рече ж пан виноградника: Що робити? пішлю сина мого любого: може, того побачивши, посоромлять ся.
13ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃
14Побачивши ж його виноградарі, казали між собою, говорячи: Се наслїдник; ходїмо вбємо його, щоб наше було наслїддє.
14וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃
15І, викинувши його за виноградник, убили. Що ж робити ме пан виноградника?
15ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃
16Прийде та й вигубить виноградарів сих, і дасть виноградник иншим. Почувши ж, сказали: Борони Боже!
16יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃
17Він же, поглянувши на них, рече: Що ж се написано? Камінь, що відкинули будівничі, сей став ся головою угла?
17ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
18Всякий, хто впаде на той камінь, розібєть ся, на кого ж він упаде, розітре його.
18כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃
19І шукали архиєреї та письменники наложити на Него руки тієї години, та боялись народу; зрозуміли бо, що до них приповість сю сказав.
19ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
20І, назираючи Його, післали підглядників, що видавали себе за праведних, щоб схопити Його на слові та віддати старшинї та властї ігемоновій.
20ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃
21І питали вони Його, кажучи: Учителю, знаємо, що право говориш, і навчаєш, і не дивиш ся на лице, а по правдї на путь Божий наставляєш.
21וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃
22Годить ся нам кесареві данину давати, чи нї?
22המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
23Постерігши ж їх підступ, рече до них: Що мене спокушуєте?
23ויכר את נכליהם ויאמר להם׃
24Покажіть менї денария. Чиє має обличчє і надпись? Озвавши ся ж сказали: Кесареве.
24מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃
25Він же рече їм: Оддайте ж оце кесареве кесареві, а Боже Богові.
25ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
26І не могли вони схопити Його на слові перед народом; і, дивуючись одповіддю Його, мовчали.
26ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
27Приступивши ж тодї деякі з Садукеїв, котрі перечять, що є воскресеннє, питали Його,
27ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃
28говорячи: Учителю, Мойсей написав нам: Коли чий брат умре, мавши жінку, й сей бездїтний умре, щоб узяв брат його жінку й воскресив насїннє братові своєму.
28מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃
29Сїм оце братів було; й первий, взявши жінку, умер бездїтний.
29והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃
30І взяв другий жінку, та й сей умер бездїтний.
30ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃
31І третій узяв її, та й не зоставили дїтей, і повмирали.
31ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃
32Опісля ж усїх умерла й жінка.
32ובאחרונה מתה גם האשה׃
33Оце ж у воскресенню кому з них буде жінкою? сїм бо мали її за жінку.
33והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃
34І відказуючи рече їм Ісус: Сини сьвіту сього женять ся й видають заміж:
34ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃
35которі ж удостоють ся дождати віку того й воскресення з мертвих, ті нї женять ся анї віддають заміж:
35והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃
36бо анї вмерти не можуть, рівні бо ангелам і сини вони Божі, воскресення синами бувши.
36כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃
37А що встають мертві, то й Мойсей показав коло купини, як зве Господа Богом Авраама, й Богом Ісаака, й Богом Якова.
37וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃
38Бог же не мертвих, а живих, всї бо Йому живуть.
38והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃
39Озвавши ся ж деякі з письменників, казали: Учителю, добре глаголав єси.
39ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃
40І більш не сьміли питати Його нї про що.
40ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃
41Рече ж до них: Як се кажуть, що Христос син Давидів?
41ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃
42А сам Давид говорить у книзї псальм: Рече Господь Господеві моєму: Сиди по правицї в мене,
42והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
43доки положу ворогів Твоїх підніжком ніг твоїх.
43עד אשית איביך הדם לרגליך׃
44Давид оце Господом Його зве: як же Він син Його?
44הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃
45Як же слухав увесь народ, рече ученикам своїм:
45ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃
46Остерегайтесь письменників, що бажають ходити в шатах, та люблять витання на торгах, та перві сїдалища по школах, та перві місця на бенкетах;
46הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
47що жеруть доми вдовиць, і для виду довго молять ся. Сї приймуть ще тяжчий осуд.
47הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.