Job 9
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Et respondens Job, ait:
1ויען איוב ויאמר׃
2[Vere scio quod ita sit, et quod non justificetur homo compositus Deo.
2אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃
3Si voluerit contendere cum eo, non poterit ei respondere unum pro mille.
3אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃
4Sapiens corde est, et fortis robore: quis restitit ei, et pacem habuit?
4חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃
5Qui transtulit montes, et nescierunt hi quos subvertit in furore suo.
5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
6Qui commovet terram de loco suo, et columnæ ejus concutiuntur.
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
7Qui præcipit soli, et non oritur, et stellas claudit quasi sub signaculo.
7האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃
8Qui extendit cælos solus, et graditur super fluctus maris.
8נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
9Qui facit Arcturum et Oriona, et Hyadas et interiora austri.
9עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃
10Qui facit magna, et incomprehensibilia, et mirabilia, quorum non est numerus.
10עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃
11Si venerit ad me, non videbo eum; si abierit, non intelligam.
11הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃
12Si repente interroget, quis respondebit ei? vel quis dicere potest: Cur ita facis?
12הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃
13Deus, cujus iræ nemo resistere potest, et sub quo curvantur qui portant orbem.
13אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃
14Quantus ergo sum ego, ut respondeam ei, et loquar verbis meis cum eo?
14אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃
15qui etiam si habuero quippiam justum, non respondebo: sed meum judicem deprecabor.
15אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃
16Et cum invocantem exaudierit me, non credo quod audierit vocem meam.
16אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃
17In turbine enim conteret me, et multiplicabit vulnera mea, etiam sine causa.
17אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃
18Non concedit requiescere spiritum meum, et implet me amaritudinibus.
18לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃
19Si fortitudo quæritur, robustissimus est; si æquitas judicii, nemo audet pro me testimonium dicere.
19אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃
20Si justificare me voluero, os meum condemnabit me; si innocentem ostendero, pravum me comprobabit.
20אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃
21Etiam si simplex fuero, hoc ipsum ignorabit anima mea, et tædebit me vitæ meæ.
21תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃
22Unum est quod locutus sum: et innocentem et impium ipse consumit.
22אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃
23Si flagellat, occidat semel, et non de pœnis innocentum rideat.
23אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃
24Terra data est in manus impii; vultum judicum ejus operit. Quod si non ille est, quis ergo est?
24ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃
25Dies mei velociores fuerunt cursore; fugerunt, et non viderunt bonum.
25וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃
26Pertransierunt quasi naves poma portantes; sicut aquila volans ad escam.
26חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃
27Cum dixero: Nequaquam ita loquar: commuto faciem meam, et dolore torqueor.
27אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃
28Verebar omnia opera mea, sciens quod non parceres delinquenti.
28יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃
29Si autem et sic impius sum, quare frustra laboravi?
29אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃
30Si lotus fuero quasi aquis nivis, et fulserint velut mundissimæ manus meæ,
30אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃
31tamen sordibus intinges me, et abominabuntur me vestimenta mea.
31אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃
32Neque enim viro qui similis mei est, respondebo; nec qui mecum in judicio ex æquo possit audiri.
32כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃
33Non est qui utrumque valeat arguere, et ponere manum suam in ambobus.
33לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃
34Auferat a me virgam suam, et pavor ejus non me terreat.
34יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃
35Loquar, et non timebo eum; neque enim possum metuens respondere.]
35אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.