Jób 9
Kralice Bible (1613)Translation
Kralice Bible (1613)
Modern Hebrew Bible
1Odpověděv pak Job, řekl:
1ויען איוב ויאמר׃
2I ovšem vím, žeť tak jest; nebo jak by mohl člověk spravedliv býti před Bohem silným?
2אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃
3A chtěl-li by se hádati s ním, nemohl by jemu odpovědíti ani na jedno z tisíce slov.
3אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃
4Moudrého jest srdce a silný v moci. Kdo zatvrdiv se proti němu, pokoje užil?
4חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃
5On přenáší hory, než kdo shlédne, a podvrací je v prchlivosti své.
5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃
6On pohybuje zemí z místa jejího, tak že se třesou sloupové její.
6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃
7On když zapovídá slunci, nevychází, a hvězdy zapečeťuje.
7האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃
8On roztahuje nebe sám, a šlapá po vlnách mořských.
8נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃
9On učinil Arktura, Oriona, Kuřátka a hvězdy skryté na poledne.
9עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃
10On činí věci veliké, a to nevystižitelné a divné, jimž není počtu.
10עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃
11Ano jde-li mimo mne, tedy nevidím; ovšem když pomíjí, neznamenám ho.
11הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃
12Tolikéž jestliže co uchvátí, kdo mu to rozkáže navrátiti? Kdo dí jemu: Co činíš?
12הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃
13Nezdržel-li by Bůh hněvu svého, klesli by před ním spolu spuntovaní, jakkoli mocní.
13אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃
14Jakž bych já tedy jemu odpovídati, a jaká slova svá proti němu vyhledati mohl?
14אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃
15Kterémuž, bych i spravedliv byl, nebudu odpovídati, ale před soudcím svým pokořiti se budu.
15אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃
16Ač bych pak i volal, a on mi se ozval, neuvěřím, aby vyslyšel hlas můj,
16אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃
17Poněvadž vichřicí setřel mne, rozmnožil rány mé bez příčiny.
17אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃
18Aniž mi dá oddechnouti, ale sytí mne hořkostmi.
18לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃
19Obrátil-li bych se k moci, aj, onť jest nejsilnější; pakli k soudu, kdo mi rok složí?
19אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃
20Jestliže se za spravedlivého stavěti budu, ústa má potupí mne; pakli za upřímého, převráceného mne býti ukáží.
20אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃
21Jsem-li upřímý, nebudu věděti toho; nenáviděti budu života svého.
21תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃
22Jediná jest věc, pročež jsem to mluvil, že upřímého jako bezbožného on zahlazuje.
22אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃
23Jestliže bičem náhle usmrcuje, zkušování nevinných se posmívá;
23אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃
24Země dána bývá v ruku bezbožného, tvář soudců jejich zakrývá: jestliže ne on, kdož jiný jest?
24ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃
25Dnové pak moji rychlejší byli nežli posel; utekli, aniž viděli dobrých věcí.
25וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃
26Pominuli jako prudké lodí, jako orlice letící na pastvu.
26חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃
27Dím-li: Zapomenu se na své naříkání, zanechám horlení svého, a posilím se:
27אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃
28Lekám se všech bolestí svých, vida, že mne jich nezprostíš.
28יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃
29Jestli jsem bezbožný, pročež bych nadarmo pracoval?
29אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃
30Ano bych se i umyl vodou sněžnou, a očistil mýdlem ruce své,
30אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃
31Tedy v jámě pohřížíš mne, tak že se ode mne zprzní i to roucho mé.
31אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃
32Nebo Bůh není člověkem jako já, jemuž bych odpovídati mohl, a abychom vešli spolu v soud.
32כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃
33Aniž máme prostředníka mezi sebou, kterýž by rozhodl nás oba.
33לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃
34Kdyby odjal ode mne prut svůj, a strach jeho aby mne nekormoutil,
34יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃
35Tehdáž bych mluvil, a nebál bych se, poněvadž není toho tak při mně.
35אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.