Jób 32
Kralice Bible (1613)Translation
Kralice Bible (1613)
Modern Hebrew Bible
1A když přestali ti tři muži odpovídati Jobovi, proto že se spravedlivý sobě zdál,
1וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃
2Tedy rozpáliv se hněvem Elihu, syn Barachele Buzitského z rodu Syrského, na Joba, rozhněval se, proto že spravedlivější pravil býti duši svou nad Boha.
2ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃
3Ano i na ty tři z přátel jeho roznítil se hněv jeho, proto že nenalézajíce odpovědi, však potupovali Joba.
3ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃
4Nebo Elihu očekával na Joba a na ně s řečí, proto že starší byli věkem než on.
4ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃
5Ale vida Elihu, že nebylo žádné odpovědi v ústech těch tří mužů, zažhl se v hněvě svém.
5וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃
6I mluvil Elihu syn Barachele Buzitského, řka: Já jsem nejmladší, vy pak jste starci, pročež ostýchaje se, nesměl jsem vám oznámiti zdání svého.
6ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃
7Myslil jsem: Staří mluviti budou, a mnoho let mající v známost uvedou moudrost.
7אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃
8Ale vidím, že Duch Boží v člověku a nadšení Všemohoucího činí lidi rozumné.
8אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃
9Slavní ne vždycky jsou moudří, aniž starci vždycky rozumějí soudu.
9לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃
10A protož pravím: Poslouchejte mne, oznámím i já také zdání své.
10לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃
11Aj, očekával jsem na slova vaše, poslouchal jsem důvodů vašich dotud, dokudž jste vyhledávali řeči,
11הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃
12A bedlivě vás soudě, spatřil jsem, že žádného není, kdo by Joba přemohl, není z vás žádného, ješto by odpovídal řečem jeho.
12ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃
13Ale díte snad: Nalezli jsme moudrost, Bůh silný stihá jej, ne člověk.
13פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃
14Odpovím: Ač Job neobracel proti mně řeči, a však slovy vašimi nebudu jemu odpovídati.
14ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃
15Bojí se, neodpovídají více, zavrhli od sebe slova.
15חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃
16Èekal jsem zajisté, však poněvadž nemluví, ale mlčí, a neodpovídají více,
16והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃
17Odpovím i já také za sebe, oznámím zdání své i já.
17אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃
18Nebo pln jsem řečí, těsno ve mně duchu života mého.
18כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃
19Aj, břicho mé jest jako mest nemající průduchu, jako sudové noví rozpuklo by se.
19הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃
20Mluviti budu, a vydchnu sobě, otevru rty své, a odpovídati budu.
20אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃
21Nebuduť pak šetřiti osoby žádného, a k člověku bez proměňování jména mluviti budu.
21אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃
22Nebo neumím jmen proměňovati, nebo tudíž by mne zachvátil stvořitel můj.
22כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.