Job 32
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Omiserunt autem tres viri isti respondere Job, eo quod justus sibi videretur.
1וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃
2Et iratus indignatusque est Eliu filius Barachel Buzites, de cognatione Ram: iratus est autem adversum Job, eo quod justum se esse diceret coram Deo.
2ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃
3Porro adversum amicos ejus indignatus est, eo quod non invenissent responsionem rationabilem, sed tantummodo condemnassent Job.
3ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃
4Igitur Eliu expectavit Job loquentem, eo quod seniores essent qui loquebantur.
4ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃
5Cum autem vidisset quod tres respondere non potuissent, iratus est vehementer.
5וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃
6Respondensque Eliu filius Barachel Buzites, dixit: [Junior sum tempore, vos autem antiquiores: idcirco, demisso capite, veritus sum vobis indicare meam sententiam.
6ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃
7Sperabam enim quod ætas prolixior loqueretur, et annorum multitudo doceret sapientiam.
7אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃
8Sed, ut video, spiritus est in hominibus, et inspiratio Omnipotentis dat intelligentiam.
8אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃
9Non sunt longævi sapientes, nec senes intelligunt judicium.
9לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃
10Ideo dicam: Audite me: ostendam vobis etiam ego meam sapientiam.
10לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃
11Expectavi enim sermones vestros; audivi prudentiam vestram, donec disceptaremini sermonibus;
11הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃
12et donec putabam vos aliquid dicere, considerabam: sed, ut video, non est qui possit arguere Job, et respondere ex vobis sermonibus ejus.
12ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃
13Ne forte dicatis: Invenimus sapientiam: Deus projecit eum, non homo.
13פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃
14Nihil locutus est mihi: et ego non secundum sermones vestros respondebo illi.
14ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃
15Extimuerunt, nec responderunt ultra, abstuleruntque a se eloquia.
15חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃
16Quoniam igitur expectavi, et non sunt locuti: steterunt, nec ultra responderunt:
16והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃
17respondebo et ego partem meam, et ostendam scientiam meam.
17אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃
18Plenus sum enim sermonibus, et coarctat me spiritus uteri mei.
18כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃
19En venter meus quasi mustum absque spiraculo, quod lagunculas novas disrumpit.
19הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃
20Loquar, et respirabo paululum: aperiam labia mea, et respondebo.
20אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃
21Non accipiam personam viri, et Deum homini non æquabo.
21אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃
22Nescio enim quamdiu subsistam, et si post modicum tollat me factor meus.]
22כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.