Job 30
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1[Nunc autem derident me juniores tempore, quorum non dignabar patres ponere cum canibus gregis mei:
1ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃
2quorum virtus manuum mihi erat pro nihilo, et vita ipsa putabantur indigni:
2גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃
3egestate et fame steriles, qui rodebant in solitudine, squallentes calamitate et miseria.
3בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃
4Et mandebant herbas, et arborum cortices, et radix juniperorum erat cibus eorum:
4הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃
5qui de convallibus ista rapientes, cum singula reperissent, ad ea cum clamore currebant.
5מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃
6In desertis habitabant torrentium, et in cavernis terræ, vel super glaream:
6בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃
7qui inter hujuscemodi lætabantur, et esse sub sentibus delicias computabant:
7בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃
8filii stultorum et ignobilium, et in terra penitus non parentes.
8בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃
9Nunc in eorum canticum versus sum, et factus sum eis in proverbium.
9ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃
10Abominantur me, et longe fugiunt a me, et faciem meam conspuere non verentur.
10תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃
11Pharetram enim suam aperuit, et afflixit me, et frenum posuit in os meum.
11כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃
12Ad dexteram orientis calamitates meæ illico surrexerunt: pedes meos subverterunt, et oppresserunt quasi fluctibus semitis suis.
12על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃
13Dissipaverunt itinera mea; insidiati sunt mihi, et prævaluerunt: et non fuit qui ferret auxilium.
13נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃
14Quasi rupto muro, et aperta janua, irruerunt super me, et ad meas miserias devoluti sunt.
14כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃
15Redactus sum in nihilum: abstulisti quasi ventus desiderium meum, et velut nubes pertransiit salus mea.
15ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃
16Nunc autem in memetipso marcescit anima mea, et possident me dies afflictionis.
16ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃
17Nocte os meum perforatur doloribus, et qui me comedunt, non dormiunt.
17לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃
18In multitudine eorum consumitur vestimentum meum, et quasi capito tunicæ succinxerunt me.
18ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃
19Comparatus sum luto, et assimilatus sum favillæ et cineri.
19הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃
20Clamo ad te, et non exaudis me: sto, et non respicis me.
20אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃
21Mutatus es mihi in crudelem, et in duritia manus tuæ adversaris mihi.
21תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃
22Elevasti me, et quasi super ventum ponens; elisisti me valide.
22תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃
23Scio quia morti trades me, ubi constituta est domus omni viventi.
23כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃
24Verumtamen non ad consumptionem eorum emittis manum tuam: et si corruerint, ipse salvabis.
24אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃
25Flebam quondam super eo qui afflictus erat, et compatiebatur anima mea pauperi.
25אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃
26Expectabam bona, et venerunt mihi mala: præstolabar lucem, et eruperunt tenebræ.
26כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃
27Interiora mea efferbuerunt absque ulla requie: prævenerunt me dies afflictionis.
27מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃
28Mœrens incedebam sine furore; consurgens, in turba clamabam.
28קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃
29Frater fui draconum, et socius struthionum.
29אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃
30Cutis mea denigrata est super me, et ossa mea aruerunt præ caumate.
30עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃
31Versa est in luctum cithara mea, et organum meum in vocem flentium.]
31ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.