Job 19
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Respondens autem Job, dixit:
1ויען איוב ויאמר׃
2[Usquequo affligitis animam meam, et atteritis me sermonibus?
2עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
3En decies confunditis me, et non erubescitis opprimentes me.
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
4Nempe etsi ignoravi, mecum erit ignorantia mea.
4ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃
5At vos contra me erigimini, et arguitis me opprobriis meis.
5אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃
6Saltem nunc intelligite quia Deus non æquo judicio afflixerit me, et flagellis suis me cinxerit.
6דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃
7Ecce clamabo, vim patiens, et nemo audiet; vociferabor, et non est qui judicet.
7הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃
8Semitam meam circumsepsit, et transire non possum: et in calle meo tenebras posuit.
8ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃
9Spoliavit me gloria mea, et abstulit coronam de capite meo.
9כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃
10Destruxit me undique, et pereo: et quasi evulsæ arbori abstulit spem meam.
10יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
11Iratus est contra me furor ejus, et sic me habuit quasi hostem suum.
11ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃
12Simul venerunt latrones ejus, et fecerunt sibi viam per me, et obsederunt in gyro tabernaculum meum.
12יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃
13Fratres meos longe fecit a me, et noti mei quasi alieni recesserunt a me.
13אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃
14Dereliquerunt me propinqui mei, et qui me noverant obliti sunt mei.
14חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃
15Inquilini domus meæ et ancillæ meæ sicut alienum habuerunt me, et quasi peregrinus fui in oculis eorum.
15גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
16Servum meum vocavi, et non respondit: ore proprio deprecabar illum.
16לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃
17Halitum meum exhorruit uxor mea, et orabam filios uteri mei.
17רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃
18Stulti quoque despiciebant me: et cum ab eis recessissem, detrahebant mihi.
18גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃
19Abominati sunt me quondam consiliarii mei, et quem maxime diligebam, aversatus est me.
19תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃
20Pelli meæ, consumptis carnibus, adhæsit os meum, et derelicta sunt tantummodo labia circa dentes meos.
20בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
21Miseremini mei, miseremini mei saltem vos, amici mei, quia manus Domini tetigit me.
21חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃
22Quare persequimini me sicut Deus, et carnibus meis saturamini?
22למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃
23Quis mihi tribuat ut scribantur sermones mei? quis mihi det ut exarentur in libro
23מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃
24stylo ferreo et plumbi lamina, vel celte sculpantur in silice?
24בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃
25Scio enim quod redemptor meus vivit, et in novissimo die de terra surrecturus sum:
25ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃
26et rursum circumdabor pelle mea, et in carne mea videbo Deum meum:
26ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
27quem visurus sum ego ipse, et oculi mei conspecturi sunt, et non alius: reposita est hæc spes mea in sinu meo.
27אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃
28Quare ergo nunc dicitis: Persequamur eum, et radicem verbi inveniamus contra eum?
28כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃
29Fugite ergo a facie gladii, quoniam ultor iniquitatum gladius est: et scitote esse judicium.]
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.