Job 19
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1Then Job answered, and said:
1ויען איוב ויאמר׃
2How long do you afflict my soul, and break me in pieces with words?
2עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃
3Behold, these ten times you confound me, and are not ashamed to oppress me.
3זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃
4For if I have been ignorant, my ignorance shall be with me.
4ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃
5But you have set yourselves up against me, and reprove me with my reproaches.
5אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃
6At least now understand, that God hath not afflicted me with an equal judgment, and compassed me with his scourges.
6דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃
7Behold I cry suffering violence, and no one will hear: I shall cry aloud, and there is none to judge.
7הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃
8He hath hedged in my path round about, and I cannot pass, and in my way he hath set darkness.
8ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃
9He hath stripped me of my glory, and hath taken the crown from my head.
9כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃
10He hath destroyed me on every side, and I am lost, and he hath taken away my hope, as from a tree that is plucked up.
10יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃
11His wrath is kindled against me, and he hath counted me as his enemy.
11ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃
12His troops have come together, and have made themselves a way by me, and have besieged my tabernacle round about.
12יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃
13He hath put my brethren far from me, and my acquaintance like strangers have departed from me.
13אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃
14My kinsmen have forsaken me, and they that knew me, have forgotten me.
14חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃
15They that dwelt in my house, and my maidservants have counted me a stranger, and I have been like an alien in their eyes.
15גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃
16I called my servant, and he gave me no answer, I entreated him with my own mouth.
16לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃
17My wife hath abhorred my breath, and I entreated the children of my womb.
17רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃
18Even fools despise me; and when I gone from them, they spoke against me.
18גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃
19They that were sometime my counsellors, have abhorred me: and he whom I love most is turned against me.
19תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃
20The flesh being consumed. My bone hath cleaved to my skin, and nothing but lips are left about my teeth.
20בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃
21Have pity on me, have pity on me, at least you my friends, because the hand of the Lord hath touched me.
21חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃
22Why do you persecute me as God, and glut yourselves with my flesh?
22למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃
23Who will grant me that my words may be written? Who will grant me that they may be marked down in a book?
23מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃
24With an iron pen and in a plate of lead, or else be graven with an instrument in flint stone.
24בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃
25For I know that my Redeemer liveth, and in the last day I shall rise out of the earth.
25ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃
26And I shall be clothed again with my skin, and in my flesh I will see my God.
26ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃
27Whom I myself shall see, and my eyes shall behold, and not another: this my hope is laid up in my bosom.
27אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃
28Why then do you say now: Let us persecute him, and let us find occasion of word against him?
28כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃
29Flee then from the face of the sword, for the sword is the revenger of iniquities: and know ye that there is judgment.
29גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.