Job 10
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1My soul is weary of my life, I will let go my speech against myself, I will speak in the bitterness of my soul.
1נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃
2I will say to God: Do not condemn me: tell me why thou judgest me so.
2אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
3Doth it seem good to thee that thou shouldst calumniate me, and oppress me, the work of thy own hands, and help the counsel of the wicked?
3הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃
4Hast thou eyes of flesh: or, shalt thou see as man seeth?
4העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
5Are thy days as the days of man, and are thy years as the times of men:
5הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
6That thou shouldst inquire after my iniquity, and search after my sin?
6כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃
7And shouldst know that I have done no wicked thing, whereas there is no man that can deliver out of thy hand.
7על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃
8Thy hands have made me, and fashioned me wholly round about, and dost thou thus cast me down headlong on a sudden?
8ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
9Remember, I beseech thee, that thou hast made me as the clay, and thou wilt bring me into dust again.
9זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃
10Hast thou not milked me as milk, and curdled me like cheese?
10הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃
11Thou hast clothed me with skin and flesh: thou hast put me together with bones and sinews:
11עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃
12Thou hast granted me life and mercy, and thy visitation hath preserved my spirit.
12חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃
13Although thou conceal these things in thy heart, yet I know that thou rememberest all things.
13ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃
14If I have sinned and thou hast spared me for an hour: why dost thou not suffer me to be clean from my iniquity?
14אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃
15And if I be wicked, woe unto me: and if just, I shall not lift up my head, being filled with affliction and misery.
15אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃
16And for pride thou wilt take me as a lioness, and returning thou tormentest me wonderfully.
16ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃
17Thou renewest thy witnesses against me, and multipliest thy wrath upon me, and pains war against me.
17תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃
18Why didst thou bring me forth out of the womb: O that I had been consumed that eye might not see me!
18ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃
19I should have been as if I had not been, carried from the womb to the grave.
19כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃
20Shall not the fewness of my days be ended shortly? suffer me, therefore, that I may lament my sorrow a little:
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
21Before I go, and return no more, to a land that is dark and covered with the mist of death:
21בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃
22A land of misery and darkness, where the shadow of death, and no order, but everlasting horror dwelleth.
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.