Hiob 10
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Meine Seele verdrießt mein Leben; ich will meiner Klage bei mir ihren Lauf lassen und reden in der Betrübnis meiner Seele
1נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃
2und zu Gott sagen: Verdamme mich nicht! laß mich wissen, warum du mit mir haderst.
2אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
3Gefällt dir's, daß du Gewalt tust und mich verwirfst, den deine Hände gemacht haben, und bringst der Gottlosen Vornehmen zu Ehren?
3הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃
4Hast du denn auch fleischliche Augen, oder siehst du, wie ein Mensch sieht?
4העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
5Oder ist deine Zeit wie eines Menschen Zeit, oder deine Jahre wie eines Mannes Jahre?
5הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
6daß du nach einer Missetat fragest und suchest meine Sünde,
6כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃
7so du doch weißt wie ich nicht gottlos sei, so doch niemand ist, der aus deiner Hand erretten könne.
7על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃
8Deine Hände haben mich bereitet und gemacht alles, was ich um und um bin; und du wolltest mich verderben?
8ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
9Gedenke doch, daß du mich aus Lehm gemacht hast; und wirst mich wieder zu Erde machen?
9זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃
10Hast du mich nicht wie Milch hingegossen und wie Käse lassen gerinnen?
10הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃
11Du hast mir Haut und Fleisch angezogen; mit Gebeinen und Adern hast du mich zusammengefügt.
11עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃
12Leben und Wohltat hast du an mir getan, und dein Aufsehen bewahrt meinen Odem.
12חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃
13Aber dies verbargst du in deinem Herzen, ich weiß, daß du solches im Sinn hattest:
13ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃
14wenn ich sündigte, so wolltest du es bald merken und meine Missetat nicht ungestraft lassen.
14אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃
15Bin ich gottlos, dann wehe mir! bin ich gerecht, so darf ich doch mein Haupt nicht aufheben, als der ich voll Schmach bin und sehe mein Elend.
15אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃
16Und wenn ich es aufrichte, so jagst du mich wie ein Löwe und handelst wiederum wunderbar an mir.
16ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃
17Du erneuest deine Zeugen wider mich und machst deines Zornes viel auf mich; es zerplagt mich eins über das andere in Haufen.
17תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃
18Warum hast du mich aus Mutterleib kommen lassen? Ach, daß ich wäre umgekommen und mich nie ein Auge gesehen hätte!
18ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃
19So wäre ich, als die nie gewesen sind, von Mutterleibe zum Grabe gebracht.
19כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃
20Ist denn mein Leben nicht kurz? So höre er auf und lasse ab von mir, daß ich ein wenig erquickt werde,
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
21ehe ich denn hingehe und komme nicht wieder, ins Land der Finsternis und des Dunkels,
21בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃
22ins Land da es stockfinster ist und da keine Ordnung ist, und wenn's hell wird, so ist es wie Finsternis.
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.