Hiob 4
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Da antwortete Eliphas von Theman und sprach:
1ויען אליפז התימני ויאמר׃
2Du hast's vielleicht nicht gern, so man versucht, mit dir zu reden; aber wer kann sich's enthalten?
2הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃
3Siehe, du hast viele unterwiesen und lässige Hände gestärkt;
3הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃
4deine Rede hat die Gefallenen aufgerichtet, und die bebenden Kniee hast du gekräftigt.
4כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃
5Nun aber es an dich kommt, wirst du weich; und nun es dich trifft, erschrickst du.
5כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
6Ist nicht deine Gottesfurcht dein Trost, deine Hoffnung die Unsträflichkeit deiner Wege?
6הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃
7Gedenke doch, wo ist ein Unschuldiger umgekommen? oder wo sind die Gerechten je vertilgt?
7זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃
8Wie ich wohl gesehen habe: die da Mühe pflügen und Unglück säten, ernteten es auch ein;
8כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
9durch den Odem Gottes sind sie umgekommen und vom Geist seines Zorns vertilgt.
9מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃
10Das Brüllen der Löwen und die Stimme der großen Löwen und die Zähne der jungen Löwen sind zerbrochen.
10שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃
11Der Löwe ist umgekommen, daß er nicht mehr raubt, und die Jungen der Löwin sind zerstreut.
11ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃
12Und zu mir ist gekommen ein heimlich Wort, und mein Ohr hat ein Wörtlein davon empfangen.
12ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃
13Da ich Gesichte betrachtete in der Nacht, wenn der Schlaf auf die Leute fällt,
13בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃
14da kam mich Furcht und Zittern an, und alle meine Gebeine erschraken.
14פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
15Und da der Geist an mir vorüberging standen mir die Haare zu Berge an meinem Leibe.
15ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃
16Da stand ein Bild vor meinen Augen, und ich kannte seine Gestalt nicht; es war still, und ich hörte eine Stimme:
16יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
17Wie kann ein Mensch gerecht sein vor Gott? oder ein Mann rein sein vor dem, der ihn gemacht hat?
17האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃
18Siehe, unter seinen Knechten ist keiner ohne Tadel, und seine Boten zeiht er der Torheit:
18הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃
19wie viel mehr die in Lehmhäusern wohnen und auf Erde gegründet sind und werden von Würmern gefressen!
19אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
20Es währt vom Morgen bis an den Abend, so werden sie zerschlagen; und ehe sie es gewahr werden, sind sie gar dahin,
20מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
21und ihre Nachgelassenen vergehen und sterben auch unversehens.
21הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.