Hiob 16
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Hiob antwortete und sprach:
1ויען איוב ויאמר׃
2Ich habe solches oft gehört. Ihr seid allzumal leidige Tröster!
2שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃
3Wollen die leeren Worte kein Ende haben? Oder was macht dich so frech, also zu reden?
3הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃
4Ich könnte auch wohl reden wie ihr. Wäre eure Seele an meiner Statt, so wollte ich auch Worte gegen euch zusammenbringen und mein Haupt also über euch schütteln.
4גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃
5Ich wollte euch stärken mit dem Munde und mit meinen Lippen trösten.
5אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃
6Aber wenn ich schon rede, so schont mein der Schmerz nicht; lasse ich's anstehen so geht er nicht von mir.
6אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃
7Nun aber macht er mich müde und verstört alles, was ich bin.
7אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃
8Er hat mich runzlig gemacht, das zeugt wider mich; und mein Elend steht gegen mich auf und verklagt mich ins Angesicht.
8ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃
9Sein Grimm zerreißt, und der mir gram ist, beißt die Zähne über mich zusammen; mein Widersacher funkelt mit seinen Augen auf mich.
9אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃
10Sie haben ihren Mund aufgesperrt gegen mich und haben mich schmählich auf meine Backen geschlagen; sie haben ihren Mut miteinander an mir gekühlt.
10פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃
11Gott hat mich übergeben dem Ungerechten und hat mich in der Gottlosen Hände kommen lassen.
11יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃
12Ich war in Frieden, aber er hat mich zunichte gemacht; er hat mich beim Hals genommen und zerstoßen und hat mich zum Ziel aufgerichtet.
12שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃
13Er hat mich umgeben mit seinen Schützen; er hat meine Nieren gespalten und nicht verschont; er hat meine Galle auf die Erde geschüttet.
13יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃
14Er hat mir eine Wunde über die andere gemacht; er ist an mich gelaufen wie ein Gewaltiger.
14יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃
15Ich habe einen Sack um meine Haut genäht und habe mein Horn in den Staub gelegt.
15שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃
16Mein Antlitz ist geschwollen von Weinen, und meine Augenlider sind verdunkelt,
16פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃
17wiewohl kein Frevel in meiner Hand ist und mein Gebet ist rein.
17על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃
18Ach Erde, bedecke mein Blut nicht! und mein Geschrei finde keine Ruhestätte!
18ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃
19Auch siehe da, meine Zeuge ist mein Himmel; und der mich kennt, ist in der Höhe.
19גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃
20Meine Freunde sind meine Spötter; aber mein Auge tränt zu Gott,
20מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃
21daß er entscheiden möge zwischen dem Mann und Gott, zwischen dem Menschenkind und seinem Freunde.
21ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃
22Denn die bestimmten Jahre sind gekommen, und ich gehe hin des Weges, den ich nicht wiederkommen werde.
22כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.