Hiob 36
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Elihu redet weiter und sprach:
1ויסף אליהוא ויאמר׃
2Harre mir noch ein wenig, ich will dir's zeigen; denn ich habe noch von Gottes wegen etwas zu sagen.
2כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃
3Ich will mein Wissen weither holen und beweisen, daß mein Schöpfer recht habe.
3אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃
4Meine Reden sollen ohne Zweifel nicht falsch sein; mein Verstand soll ohne Tadel vor dir sein.
4כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃
5Siehe, Gott ist mächtig, und verachtet doch niemand; er ist mächtig von Kraft des Herzens.
5הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃
6Den Gottlosen erhält er nicht, sondern hilft dem Elenden zum Recht.
6לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃
7Er wendet seine Augen nicht von dem Gerechten; sondern mit Königen auf dem Thron läßt er sie sitzen immerdar, daß sie hoch bleiben.
7לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃
8Und wenn sie gefangen blieben in Stöcken und elend gebunden mit Stricken,
8ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃
9so verkündigt er ihnen, was sie getan haben, und ihre Untugenden, daß sie sich überhoben,
9ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃
10und öffnet ihnen das Ohr zur Zucht und sagt ihnen, daß sie sich von dem Unrechten bekehren sollen.
10ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃
11Gehorchen sie und dienen ihm, so werden sie bei guten Tagen alt werden und mit Lust leben.
11אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃
12Gehorchen sie nicht, so werden sie ins Schwert fallen und vergehen in Unverstand.
12ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃
13Die Heuchler werden voll Zorns; sie schreien nicht, wenn er sie gebunden hat.
13וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃
14So wird ihre Seele in der Jugend sterben und ihr Leben unter den Hurern.
14תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃
15Aber den Elenden wird er in seinem Elend erretten und dem Armen das Ohr öffnen in der Trübsal.
15יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃
16Und auch dich lockt er aus dem Rachen der Angst in weiten Raum, da keine Bedrängnis mehr ist; und an deinem Tische, voll des Guten, wirst du Ruhe haben.
16ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃
17Du aber machst die Sache der Gottlosen gut, daß ihre Sache und ihr Recht erhalten wird.
17ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃
18Siehe zu, daß nicht vielleicht Zorn dich verlocke zum Hohn, oder die Größe des Lösegelds dich verleite.
18כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃
19Meinst du, daß er deine Gewalt achte oder Gold oder irgend eine Stärke oder Vermögen?
19היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃
20Du darfst der Nacht nicht begehren, welche Völker wegnimmt von ihrer Stätte.
20אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃
21Hüte dich und kehre dich nicht zum Unrecht, wie du denn vor Elend angefangen hast.
21השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃
22Siehe Gott ist zu hoch in seiner Kraft; wo ist ein Lehrer, wie er ist?
22הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃
23Wer will ihm weisen seinen Weg, und wer will zu ihm sagen: “Du tust Unrecht?”
23מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃
24Gedenke daß du sein Werk erhebest, davon die Leute singen.
24זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃
25Denn alle Menschen sehen es; die Leute schauen's von ferne.
25כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃
26Siehe Gott ist groß und unbekannt; seiner Jahre Zahl kann niemand erforschen.
26הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃
27Er macht das Wasser zu kleinen Tropfen und treibt seine Wolken zusammen zum Regen,
27כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃
28daß die Wolken fließen und triefen sehr auf die Menschen.
28אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃
29Wenn er sich vornimmt die Wolken auszubreiten wie sein hoch Gezelt,
29אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃
30siehe, so breitet er aus sein Licht über dieselben und bedeckt alle Enden des Meeres.
30הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃
31Denn damit schreckt er die Leute und gibt doch Speise die Fülle.
31כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃
32Er deckt den Blitz wie mit Händen und heißt ihn doch wieder kommen.
32על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃
33Davon zeugt sein Geselle, des Donners Zorn in den Wolken.
33יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.