Hiob 14
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Der Mensch, vom Weibe geboren, lebt kurze Zeit und ist voll Unruhe,
1אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃
2geht auf wie eine Blume und fällt ab, flieht wie ein Schatten und bleibt nicht.
2כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃
3Und du tust deine Augen über einen solchen auf, daß du mich vor dir ins Gericht ziehest.
3אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃
4Kann wohl ein Reiner kommen von den Unreinen? Auch nicht einer.
4מי יתן טהור מטמא לא אחד׃
5Er hat seine bestimmte Zeit, die Zahl seiner Monden steht bei dir; du hast ein Ziel gesetzt, das wird er nicht überschreiten.
5אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃
6So tu dich von ihm, daß er Ruhe habe, bis daß seine Zeit komme, deren er wie ein Tagelöhner wartet.
6שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃
7Ein Baum hat Hoffnung, wenn er schon abgehauen ist, daß er sich wieder erneue, und seine Schößlinge hören nicht auf.
7כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃
8Ob seine Wurzel in der Erde veraltet und sein Stamm im Staub erstirbt,
8אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃
9so grünt er doch wieder vom Geruch des Wassers und wächst daher, als wäre er erst gepflanzt.
9מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃
10Aber der Mensch stirbt und ist dahin; er verscheidet, und wo ist er?
10וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃
11Wie ein Wasser ausläuft aus dem See, und wie ein Strom versiegt und vertrocknet,
11אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃
12so ist ein Mensch, wenn er sich legt, und wird nicht aufstehen und wird nicht aufwachen, solange der Himmel bleibt, noch von seinem Schlaf erweckt werden.
12ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃
13Ach daß du mich in der Hölle verdecktest und verbärgest, bis dein Zorn sich lege, und setztest mir ein Ziel, daß du an mich dächtest.
13מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃
14Wird ein toter Mensch wieder leben? Alle Tage meines Streites wollte ich harren, bis daß meine Veränderung komme!
14אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃
15Du würdest rufen und ich dir antworten; es würde dich verlangen nach dem Werk deiner Hände.
15תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃
16Jetzt aber zählst du meine Gänge. Hast du nicht acht auf meine Sünden?
16כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃
17Du hast meine Übertretungen in ein Bündlein versiegelt und meine Missetat zusammengefaßt.
17חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃
18Zerfällt doch ein Berg und vergeht, und ein Fels wird von seinem Ort versetzt;
18ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃
19Wasser wäscht Steine weg, und seine Fluten flößen die Erde weg: aber des Menschen Hoffnung ist verloren;
19אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃
20denn du stößest ihn gar um, daß er dahinfährt, veränderst sein Wesen und lässest ihn fahren.
20תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃
21Sind seine Kinder in Ehren, das weiß er nicht; oder ob sie gering sind, des wird er nicht gewahr.
21יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃
22Nur sein eigen Fleisch macht ihm Schmerzen, und seine Seele ist ihm voll Leides.
22אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.