Hiob 31
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Ich habe einen Bund gemacht mit meinen Augen, daß ich nicht achtete auf eine Jungfrau.
1ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃
2Was gäbe mir Gott sonst als Teil von oben und was für ein Erbe der Allmächtige in der Höhe?
2ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃
3Wird nicht der Ungerechte Unglück haben und ein Übeltäter verstoßen werden?
3הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃
4Sieht er nicht meine Wege und zählt alle meine Gänge?
4הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃
5Habe ich gewandelt in Eitelkeit, oder hat mein Fuß geeilt zum Betrug?
5אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃
6So wäge man mich auf der rechten Waage, so wird Gott erfahren meine Unschuld.
6ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃
7Ist mein Gang gewichen aus dem Wege und mein Herz meinen Augen nachgefolgt und klebt ein Flecken an meinen Händen,
7אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃
8so müsse ich säen, und ein andrer esse es; und mein Geschlecht müsse ausgewurzelt werden.
8אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃
9Hat sich mein Herz lassen reizen zum Weibe und habe ich an meines Nächsten Tür gelauert,
9אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃
10so müsse mein Weib von einem andern geschändet werden, und andere müssen bei ihr liegen;
10תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃
11denn das ist ein Frevel und eine Missetat für die Richter.
11כי הוא זמה והיא עון פלילים׃
12Denn das wäre ein Feuer, das bis in den Abgrund verzehrte und all mein Einkommen auswurzelte.
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
13Hab ich verachtet das Recht meines Knechtes oder meiner Magd, wenn sie eine Sache wider mich hatten?
13אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃
14Was wollte ich tun, wenn Gott sich aufmachte, und was würde ich antworten, wenn er heimsuchte?
14ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃
15Hat ihn nicht auch der gemacht, der mich in Mutterleibe machte, und hat ihn im Schoße ebensowohl bereitet?
15הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃
16Habe ich den Dürftigen ihr Begehren versagt und die Augen der Witwe lassen verschmachten?
16אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃
17Hab ich meinen Bissen allein gegessen, und hat nicht der Waise auch davon gegessen?
17ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃
18Denn ich habe mich von Jugend auf gehalten wie ein Vater, und von meiner Mutter Leib an habe ich gerne getröstet.
18כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃
19Hab ich jemand sehen umkommen, daß er kein Kleid hatte, und den Armen ohne Decke gehen lassen?
19אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃
20Haben mich nicht gesegnet seine Lenden, da er von den Fellen meiner Lämmer erwärmt ward?
20אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃
21Hab ich meine Hand an den Waisen gelegt, weil ich sah, daß ich im Tor Helfer hatte?
21אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃
22So falle meine Schulter von der Achsel, und mein Arm breche von der Röhre.
22כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃
23Denn ich fürchte Gottes Strafe über mich und könnte seine Last nicht ertragen.
23כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃
24Hab ich das Gold zu meiner Zuversicht gemacht und zu dem Goldklumpen gesagt: “Mein Trost”?
24אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃
25Hab ich mich gefreut, daß ich großes Gut hatte und meine Hand allerlei erworben hatte?
25אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃
26Hab ich das Licht angesehen, wenn es hell leuchtete, und den Mond, wenn er voll ging,
26אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃
27daß ich mein Herz heimlich beredet hätte, ihnen Küsse zuzuwerfen mit meiner Hand?
27ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃
28was auch eine Missetat ist vor den Richtern; denn damit hätte ich verleugnet Gott in der Höhe.
28גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃
29Hab ich mich gefreut, wenn's meinem Feind übel ging, und habe mich überhoben, darum daß ihn Unglück betreten hatte?
29אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃
30Denn ich ließ meinen Mund nicht sündigen, daß ich verwünschte mit einem Fluch seine Seele.
30ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃
31Haben nicht die Männer in meiner Hütte müssen sagen: “Wo ist einer, der von seinem Fleisch nicht wäre gesättigt worden?”
31אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃
32Draußen mußte der Gast nicht bleiben, sondern meine Tür tat ich dem Wanderer auf.
32בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃
33Hab ich meine Übertretungen nach Menschenweise zugedeckt, daß ich heimlich meine Missetat verbarg?
33אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃
34Habe ich mir grauen lassen vor der großen Menge, und hat die Verachtung der Freundschaften mich abgeschreckt, daß ich stille blieb und nicht zur Tür ausging?
34כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃
35O hätte ich einen, der mich anhört! Siehe, meine Unterschrift, der Allmächtige antworte mir!, und siehe die Schrift, die mein Verkläger geschrieben!
35מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃
36Wahrlich, dann wollte ich sie auf meine Achsel nehmen und mir wie eine Krone umbinden;
36אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃
37ich wollte alle meine Schritte ihm ansagen und wie ein Fürst zu ihm nahen.
37מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃
38Wird mein Land gegen mich schreien und werden miteinander seine Furchen weinen;
38אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃
39hab ich seine Früchte unbezahlt gegessen und das Leben der Ackerleute sauer gemacht:
39אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃
40so mögen mir Disteln wachsen für Weizen und Dornen für Gerste. Die Worte Hiobs haben ein Ende.
40תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.