Hiob 13
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Siehe, das alles hat mein Auge gesehen und mein Ohr gehört, und ich habe es verstanden.
1הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃
2Was ihr wißt, das weiß ich auch; und bin nicht geringer denn ihr.
2כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃
3Doch wollte ich gern zu dem Allmächtigen reden und wollte gern mit Gott rechten.
3אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃
4Aber ihr deutet's fälschlich und seid alle unnütze Ärzte.
4ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃
5Wollte Gott, ihr schwieget, so wäret ihr weise.
5מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃
6Höret doch meine Verantwortung und merket auf die Sache, davon ich rede!
6שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃
7Wollt ihr Gott verteidigen mit Unrecht und für ihn List brauchen?
7הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃
8Wollt ihr seine Person ansehen? Wollt ihr Gott vertreten?
8הפניו תשאון אם לאל תריבון׃
9Wird's euch auch wohl gehen, wenn er euch richten wird? Meint ihr, daß ihr ihn täuschen werdet, wie man einen Menschen täuscht?
9הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃
10Er wird euch strafen, wo ihr heimlich Person ansehet.
10הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃
11Wird er euch nicht erschrecken, wenn er sich wird hervortun, und wird seine Furcht nicht über euch fallen?
11הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃
12Eure Denksprüche sind Aschensprüche; eure Bollwerke werden wie Lehmhaufen sein.
12זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃
13Schweiget mir, daß ich rede, es komme über mich, was da will.
13החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃
14Was soll ich mein Fleisch mit meinen Zähnen davontragen und meine Seele in meine Hände legen?
14על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃
15Siehe, er wird mich doch erwürgen, und ich habe nichts zu hoffen; doch will ich meine Wege vor ihm verantworten.
15הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃
16Er wird ja mein Heil sein; denn es kommt kein Heuchler vor ihn.
16גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃
17Höret meine Rede, und meine Auslegung gehe ein zu euren Ohren.
17שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃
18Siehe, ich bin zum Rechtsstreit gerüstet; ich weiß, daß ich recht behalten werde.
18הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃
19Wer ist, der mit mir rechten könnte? Denn dann wollte ich schweigen und verscheiden.
19מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃
20Zweierlei tue mir nur nicht, so will ich mich vor dir nicht verbergen:
20אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃
21laß deine Hand fern von mir sein, und dein Schrecken erschrecke mich nicht!
21כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃
22Dann rufe, ich will antworten, oder ich will reden, antworte du mir!
22וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃
23Wie viel ist meiner Missetaten und Sünden? Laß mich wissen meine Übertretung und Sünde.
23כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃
24Warum verbirgst du dein Antlitz und hältst mich für deinen Feind?
24למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃
25Willst du wider ein fliegend Blatt so ernst sein und einen dürren Halm verfolgen?
25העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃
26Denn du schreibst mir Betrübnis an und willst über mich bringen die Sünden meiner Jugend.
26כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃
27Du hast meinen Fuß in den Stock gelegt und hast acht auf alle meine Pfade und siehst auf die Fußtapfen meiner Füße,
27ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃
28der ich doch wie Moder vergehe und wie ein Kleid, das die Motten fressen.
28והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.