Hiob 39
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Weißt du die Zeit, wann die Gemsen auf den Felsen gebären? oder hast du gemerkt, wann die Hinden schwanger gehen?
1הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃
2Hast du gezählt ihre Monden, wann sie voll werden? oder weißt du die Zeit, wann sie gebären?
2תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃
3Sie beugen sich, lassen los ihre Jungen und werden los ihre Wehen.
3תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃
4Ihre Jungen werden feist und groß im Freien und gehen aus und kommen nicht wieder zu ihnen.
4יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃
5Wer hat den Wildesel so frei lassen gehen, wer hat die Bande des Flüchtigen gelöst,
5מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃
6dem ich die Einöde zum Hause gegeben habe und die Wüste zur Wohnung?
6אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃
7Er verlacht das Getümmel der Stadt; das Pochen des Treibers hört er nicht.
7ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃
8Er schaut nach den Bergen, da seine Weide ist, und sucht, wo es grün ist.
8יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃
9Meinst du das Einhorn werde dir dienen und werde bleiben an deiner Krippe?
9היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃
10Kannst du ihm dein Seil anknüpfen, die Furchen zu machen, daß es hinter dir brache in Tälern?
10התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃
11Magst du dich auf das Tier verlassen, daß es so stark ist, und wirst es dir lassen arbeiten?
11התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃
12Magst du ihm trauen, daß es deinen Samen dir wiederbringe und in deine Scheune sammle?
12התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃
13Der Fittich des Straußes hebt sich fröhlich. Dem frommen Storch gleicht er an Flügeln und Federn.
13כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃
14Doch läßt er seine Eier auf der Erde und läßt sie die heiße Erde ausbrüten.
14כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃
15Er vergißt, daß sie möchten zertreten werden und ein wildes Tier sie zerbreche.
15ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃
16Er wird so hart gegen seine Jungen, als wären sie nicht sein, achtet's nicht, daß er umsonst arbeitet.
16הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃
17Denn Gott hat ihm die Weisheit genommen und hat ihm keinen Verstand zugeteilt.
17כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃
18Zu der Zeit, da er hoch auffährt, verlacht er beide, Roß und Mann.
18כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃
19Kannst du dem Roß Kräfte geben oder seinen Hals zieren mit seiner Mähne?
19התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃
20Läßt du es aufspringen wie die Heuschrecken? Schrecklich ist sein prächtiges Schnauben.
20התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃
21Es stampft auf den Boden und ist freudig mit Kraft und zieht aus, den Geharnischten entgegen.
21יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃
22Es spottet der Furcht und erschrickt nicht und flieht vor dem Schwert nicht,
22ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃
23wenngleich über ihm klingt der Köcher und glänzen beide, Spieß und Lanze.
23עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃
24Es zittert und tobt und scharrt in die Erde und läßt sich nicht halten bei der Drommete Hall.
24ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃
25So oft die Drommete klingt, spricht es: Hui! und wittert den Streit von ferne, das Schreien der Fürsten und Jauchzen.
25בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃
26Fliegt der Habicht durch deinen Verstand und breitet seine Flügel gegen Mittag?
26המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃
27Fliegt der Adler auf deinen Befehl so hoch, daß er sein Nest in der Höhe macht?
27אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃
28In den Felsen wohnt er und bleibt auf den Zacken der Felsen und auf Berghöhen.
28סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃
29Von dort schaut er nach der Speise, und seine Augen sehen ferne.
29משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃
30Seine Jungen saufen Blut, und wo Erschlagene liegen, da ist er.
30ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.