Hiob 28
Lutherbibel 1912Translation
Lutherbibel 1912
Modern Hebrew Bible
1Es hat das Silber seine Gänge, und das Gold, das man läutert seinen Ort.
1כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃
2Eisen bringt man aus der Erde, und aus den Steinen schmelzt man Erz.
2ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃
3Man macht der Finsternis ein Ende und findet zuletzt das Gestein tief verborgen.
3קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃
4Man bricht einen Schacht von da aus, wo man wohnt; darin hangen und schweben sie als die Vergessenen, da kein Fuß hin tritt, fern von den Menschen.
4פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃
5Man zerwühlt unten die Erde wie mit Feuer, darauf doch oben die Speise wächst.
5ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃
6Man findet Saphir an etlichen Orten, und Erdenklöße, da Gold ist.
6מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃
7Den Steig kein Adler erkannt hat und kein Geiersauge gesehen;
7נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃
8es hat das stolze Wild nicht darauf getreten und ist kein Löwe darauf gegangen.
8לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃
9Auch legt man die Hand an die Felsen und gräbt die Berge um.
9בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃
10Man reißt Bäche aus den Felsen; und alles, was köstlich ist, sieht das Auge.
10בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃
11Man wehrt dem Strome des Wassers und bringt, das darinnen verborgen ist, ans Licht.
11מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃
12Wo will man aber die Weisheit finden? und wo ist die Stätte des Verstandes?
12והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃
13Niemand weiß, wo sie liegt, und sie wird nicht gefunden im Lande der Lebendigen.
13לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃
14Die Tiefe spricht: “Sie ist in mir nicht”; und das Meer spricht: “Sie ist nicht bei mir”.
14תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃
15Man kann nicht Gold um sie geben noch Silber darwägen, sie zu bezahlen.
15לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃
16Es gilt ihr nicht gleich ophirisch Gold oder köstlicher Onyx und Saphir.
16לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃
17Gold und Glas kann man ihr nicht vergleichen noch um sie golden Kleinod wechseln.
17לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׃
18Korallen und Kristall achtet man gegen sie nicht. Die Weisheit ist höher zu wägen denn Perlen.
18ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃
19Topaz aus dem Mohrenland wird ihr nicht gleich geschätzt, und das reinste Gold gilt ihr nicht gleich.
19לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה׃
20Woher kommt denn die Weisheit? und wo ist die Stätte des Verstandes?
20והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃
21Sie ist verhohlen vor den Augen aller Lebendigen, auch den Vögeln unter dem Himmel.
21ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃
22Der Abgrund und der Tod sprechen: “Wir haben mit unsern Ohren ihr Gerücht gehört.”
22אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃
23Gott weiß den Weg dazu und kennt ihre Stätte.
23אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃
24Denn er sieht die Enden der Erde und schaut alles, was unter dem Himmel ist.
24כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה׃
25Da er dem Winde sein Gewicht machte und setzte dem Wasser sein gewisses Maß;
25לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃
26da er dem Regen ein Ziel machte und dem Blitz und Donner den Weg:
26בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃
27da sah er sie und verkündigte sie, bereitete sie und ergründete sie
27אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃
28und sprach zu den Menschen: Siehe, die Furcht des Herrn, das ist Weisheit; und meiden das Böse, das ist Verstand.
28ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.