Job 31
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1I made a covenant with mine eyes; how then should I look upon a maid?
1ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃
2For what would be the portion of God from above, and the heritage of the Almighty from on high?
2ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃
3Is it not calamity to the unrighteous, and disaster to the workers of iniquity?
3הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃
4Doth not He see my ways, and count all my steps?
4הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃
5If I have walked with vanity, and my foot hath hasted to deceit —
5אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃
6Let me be weighed in a just balance, that God may know mine integrity —
6ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃
7If my step hath turned out of the way, and my heart walked after mine eyes, and if any spot hath cleaved to my hands;
7אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃
8Then let me sow, and let another eat; yea, let the produce of my field be rooted out.
8אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃
9If my heart have been enticed unto a woman, and I have lain in wait at my neighbour's door;
9אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃
10Then let my wife grind unto another, and let others bow down upon her.
10תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃
11For that were a heinous crime; yea, it were an iniquity to be punished by the judges.
11כי הוא זמה והיא עון פלילים׃
12For it is a fire that consumeth unto destruction, and would root out all mine increase.
12כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃
13If I did despise the cause of my man-servant, or of my maid-servant, when they contended with me —
13אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃
14What then shall I do when God riseth up? And when He remembereth, what shall I answer Him?
14ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃
15Did not He that made me in the womb make him? And did not One fashion us in the womb?
15הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃
16If I have withheld aught that the poor desired, or have caused the eyes of the widow to fail;
16אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃
17Or have eaten my morsel myself alone, and the fatherless hath not eaten thereof —
17ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃
18Nay, from my youth he grew up with me as with a father, and I have been her guide from my mother's womb.
18כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃
19If I have seen any wanderer in want of clothing, or that the needy had no covering;
19אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃
20If his loins have not blessed me, and if he were not warmed with the fleece of my sheep;
20אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃
21If I have lifted up my hand against the fatherless, because I saw my help in the gate;
21אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃
22Then let my shoulder fall from the shoulder-blade, and mine arm be broken from the bone.
22כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃
23For calamity from God was a terror to me, and by reason of His majesty I could do nothing.
23כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃
24If I have made gold my hope, and have said to the fine gold: 'Thou art my confidence';
24אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃
25If I rejoiced because my wealth was great, and because my hand had gotten much;
25אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃
26If I beheld the sun when it shined, or the moon walking in brightness;
26אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃
27And my heart hath been secretly enticed, and my mouth hath kissed my hand;
27ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃
28This also were an iniquity to be punished by the judges; for I should have lied to God that is above.
28גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃
29If I rejoiced at the destruction of him that hated me, or exulted when evil found him —
29אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃
30Yea, I suffered not my mouth to sin by asking his life with a curse.
30ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃
31If the men of my tent said not: 'Who can find one that hath not been satisfied with his meat?'
31אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃
32The stranger did not lodge in the street; my doors I opened to the roadside.
32בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃
33If after the manner of men I covered my transgressions, by hiding mine iniquity in my bosom —
33אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃
34Because I feared the great multitude, and the most contemptible among families terrified me, so that I kept silence, and went not out of the door.
34כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃
35Oh that I had one to hear me! — Lo, here is my signature, let the Almighty answer me — and that I had the indictment which mine adversary hath written!
35מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃
36Surely I would carry it upon my shoulder; I would bind it unto me as a crown.
36אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃
37I would declare unto him the number of my steps; as a prince would I go near unto him.
37מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃
38If my land cry out against me, and the furrows thereof weep together;
38אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃
39If I have eaten the fruits thereof without money, or have caused the tillers thereof to be disappointed —
39אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃
40Let thistles grow instead of wheat, and noisome weeds instead of barley. The words of Job are ended.
40תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.