Job 10
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1My soul is weary of my life; I will give free course to my complaint; I will speak in the bitterness of my soul.
1נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃
2I will say unto God: Do not condemn me; make me know wherefore Thou contendest with me.
2אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃
3Is it good unto Thee that Thou shouldest oppress, that Thou shouldest despise the work of Thy hands, and shine upon the counsel of the wicked?
3הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃
4Hast Thou eyes of flesh? or seest Thou as man seeth?
4העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃
5Are Thy days as the days of man, or Thy years as a man's days,
5הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃
6That Thou inquirest after mine iniquity, and searchest after my sin,
6כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃
7Although Thou knowest that I shall not be condemned; and there is none that can deliver out of Thy hand?
7על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃
8Thy hands have framed me and fashioned me together round about; yet Thou dost destroy me!
8ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃
9Remember, I beseech Thee, that Thou hast fashioned me as clay; and wilt Thou bring me into dust again?
9זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃
10Hast Thou not poured me out as milk, and curdled me like cheese?
10הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃
11Thou hast clothed me with skin and flesh, and knit me together with bones and sinews.
11עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃
12Thou hast granted me life and favour, and Thy providence hath preserved my spirit.
12חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃
13Yet these things Thou didst hide in Thy heart; I know that this is with Thee;
13ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃
14If I sin, then Thou markest me, and Thou wilt not acquit me from mine iniquity.
14אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃
15If I be wicked, woe unto me; and if I be righteous, yet shall I not lift up my head — being filled with ignominy and looking upon mine affliction.
15אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃
16And if it exalt itself, Thou huntest me as a lion; and again Thou showest Thyself marvellous upon me.
16ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃
17Thou renewest Thy witnesses against me, and increasest Thine indignation upon me; host succeeding host against me.
17תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃
18Wherefore then hast Thou brought me forth out of the womb? Would that I had perished, and no eye had seen me!
18ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃
19I should have been as though I had not been; I should have been carried from the womb to the grave.
19כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃
20Are not my days few? Cease then, and let me alone, that I may take comfort a little,
20הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃
21Before I go whence I shall not return, even to the land of darkness and of the shadow of death;
21בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃
22A land of thick darkness, as darkness itself; a land of the shadow of death, without any order, and where the light is as darkness.
22ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.