Job 32
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1So these three men ceased to answer Job, because he was righteous in his own eyes.
1וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃
2Then was kindled the wrath of Elihu the son of Barachel the Buzite, of the family of Ram; against Job was his wrath kindled, because he justified himself rather than God.
2ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃
3Also against his three friends was his wrath kindled, because they had found no answer, and yet had condemned Job.
3ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃
4Now Elihu had waited to speak unto Job, because they were older than he.
4ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃
5And when Elihu saw that there was no answer in the mouth of these three men, his wrath was kindled.
5וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃
6And Elihu the son of Barachel the Buzite answered and said: I am young, and ye are very old; wherefore I held back, and durst not declare you mine opinion.
6ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃
7I said: 'Days should speak, and multitude of years should teach wisdom.'
7אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃
8But it is a spirit in man, and the breath of the Almighty, that giveth them understanding.
8אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃
9It is not the great that are wise, nor the aged that discern judgment.
9לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃
10Therefore I say: 'Hearken to me; I also will declare mine opinion.'
10לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃
11Behold, I waited for your words, I listened for your reasons, whilst ye searched out what to say.
11הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃
12Yea, I attended unto you, and, behold, there was none that convinced Job, or that answered his words, among you.
12ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃
13Beware lest ye say: 'We have found wisdom; God may vanquish him, not man!'
13פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃
14For he hath not directed his words against me; neither will I answer him with your speeches.
14ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃
15They are amazed, they answer no more; words are departed from them.
15חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃
16And shall I wait, because they speak not, because they stand still, and answer no more?
16והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃
17I also will answer my part, I also will declare mine opinion.
17אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃
18For I am full of words; the spirit within me constraineth me.
18כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃
19Behold, mine inwards are as wine which hath no vent; like new wine-skins which are ready to burst.
19הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃
20I will speak, that I may find relief; I will open my lips and answer.
20אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃
21Let me not, I pray you, respect any man's person; neither will I give flattering titles unto any man.
21אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃
22For I know not to give flattering titles; else would my Maker soon take me away.
22כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.