Job 6
JPS Tanakh (Jewish Publication Society, 1917)
Modern Hebrew Bible
1Then Job answered and said:
1ויען איוב ויאמר׃
2Oh that my vexation were but weighed, and my calamity laid in the balances altogether!
2לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃
3For now it would be heavier than the sand of the seas; therefore are my words broken.
3כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃
4For the arrows of the Almighty are within me, the poison whereof my spirit drinketh up; the terrors of God do set themselves in array against me.
4כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃
5Doth the wild ass bray when he hath grass? or loweth the ox over his fodder?
5הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃
6Can that which hath no savour be eaten without salt? or is there any taste in the juice of mallows?
6היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃
7My soul refuseth to touch them; they are as the sickness of my flesh.
7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
8Oh that I might have my request, and that God would grant me the thing that I long for!
8מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃
9Even that it would please God to crush me; that He would let loose His hand, and cut me off!
9ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃
10Then should I yet have comfort; yea, I would exult in pain, though He spare not; for I have not denied the words of the Holy One.
10ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃
11What is my strength, that I should wait? and what is mine end, that I should be patient?
11מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃
12Is my strength the strength of stones? or is my flesh of brass?
12אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃
13Is it that I have no help in me, and that sound wisdom is driven quite from me?
13האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃
14To him that is ready to faint kindness is due from his friend, even to him that forsaketh the fear of the Almighty.
14למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃
15My brethren have dealt deceitfully as a brook, as the channel of brooks that overflow,
15אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃
16Which are black by reason of the ice, and wherein the snow hideth itself;
16הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃
17What time they wax warm, they vanish, when it is hot, they are consumed out of their place.
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
18The paths of their way do wind, they go up into the waste, and are lost.
18ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃
19The caravans of Tema looked, the companies of Sheba waited for them —
19הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃
20They were ashamed because they had hoped; they came thither, and were confounded.
20בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃
21For now ye are become His; ye see a terror, and are afraid.
21כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃
22Did I say: 'Give unto me'? or: 'Offer a present for me of your substance'?
22הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃
23or: 'Deliver me from the adversary's hand'? or: 'Redeem me from the hand of the oppressors'?
23ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃
24Teach me, and I will hold my peace; and cause me to understand wherein I have erred.
24הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃
25How forcible are words of uprightness! But what doth your arguing argue?
25מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃
26Do ye hold words to be an argument, but the speeches of one that is desperate to be wind?
26הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃
27Yea, ye would cast lots upon the fatherless, and dig a pit for your friend.
27אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃
28Now therefore be pleased to look upon me; for surely I shall not lie to your face.
28ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃
29Return, I pray you, let there be no injustice; yea, return again, my cause is righteous.
29שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃
30Is there injustice on my tongue? Cannot my taste discern crafty devices?
30היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.