Job 6
Berean Standard BibleTranslation
Berean Standard Bible
Modern Hebrew Bible
1Then Job replied:
1ויען איוב ויאמר׃
2“If only my grief could be weighed and placed with my calamity on the scales.
2לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃
3For then it would outweigh the sand of the seas— no wonder my words have been rash.
3כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃
4For the arrows of the Almighty have pierced me; my spirit drinks in their poison; the terrors of God are arrayed against me.
4כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃
5Does a wild donkey bray over fresh grass, or an ox low over its fodder?
5הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃
6Is tasteless food eaten without salt, or is there flavor in the white of an egg ?
6היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃
7My soul refuses to touch them; they are loathsome food to me.
7מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃
8If only my request were granted and God would fulfill my hope:
8מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃
9that God would be willing to crush me, to unleash His hand and cut me off!
9ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃
10It still brings me comfort, and joy through unrelenting pain, that I have not denied the words of the Holy One.
10ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃
11What strength do I have, that I should still hope? What is my future, that I should be patient?
11מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃
12Is my strength like that of stone, or my flesh made of bronze?
12אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃
13Is there any help within me now that success is driven from me?
13האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃
14A despairing man should have the kindness of his friend, even if he forsakes the fear of the Almighty.
14למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃
15But my brothers are as faithless as wadis, as seasonal streams that overflow,
15אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃
16darkened because of the ice and the inflow of melting snow,
16הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃
17but ceasing in the dry season and vanishing from their channels in the heat.
17בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃
18Caravans turn aside from their routes; they go into the wasteland and perish.
18ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃
19The caravans of Tema look for water; the travelers of Sheba hope to find it.
19הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃
20They are confounded because they had hoped; their arrival brings disappointment.
20בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃
21For now you are of no help; you see terror, and you are afraid.
21כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃
22Have I ever said, ‘Give me something; offer me a bribe from your wealth;
22הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃
23deliver me from the hand of the enemy; redeem me from the grasp of the ruthless’?
23ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃
24Teach me, and I will be silent. Help me understand how I have erred.
24הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃
25How painful are honest words! But what does your argument prove?
25מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃
26Do you intend to correct my words, and treat as wind my cry of despair?
26הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃
27You would even cast lots for an orphan and barter away your friend.
27אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃
28But now, please look at me. Would I lie to your face?
28ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃
29Reconsider; do not be unjust. Reconsider, for my righteousness is at stake.
29שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃
30Is there iniquity on my tongue? Can my mouth not discern malice?
30היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.