Job 7
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)Translation
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
Modern Hebrew Bible
1The life of man upon earth is a warfare, and his days are like the days of a hireling.
1הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃
2As a servant longeth for the shade, as the hireling looketh for the end of his work;
2כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃
3So I also have had empty months, and have numbered to myself wearisome nights.
3כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃
4If I lie down to sleep, I shall say: When shall arise? and again I shall look for the evening, and shall be filled with sorrows even till darkness.
4אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃
5My flesh is clothed with rottenness and the filth of dust, my skin is withered and drawn together.
5לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃
6My days have passed more swiftly than the web is cut by the weaver, and are consumed without any hope.
6ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃
7Remember that my life is but wind, and my eyes shall not return to see good things.
7זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃
8Nor shall the sight of man behold me: thy eyes are upon me, and I shall be no more.
8לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃
9As a cloud is consumed, and passeth away: so he that shall go down to hell shall not come up.
9כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃
10Nor shall he return my more into his house, neither shall his place know him any more.
10לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃
11Wherefore I will not spare my month, I will speak in the affliction of my spirit: I will talk with the bitterness of my soul.
11גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃
12Am I a sea, or a whale, that thou hast enclosed me in a prison?
12הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃
13If I say: My bed shall comfort me, and I shall be relieved speaking with myself on my couch:
13כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃
14Thou wilt frighten me with dreams and terrify me with visions.
14וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃
15So that my soul rather chooseth hanging, and my bones death.
15ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃
16I have done with hope, I shall now live no longer: spare me, for my days are nothing.
16מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃
17What is a man that thou shouldst magnify him? or why dost thou set thy heart upon him?
17מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃
18Thou visitest him early in the morning, and thou provest him suddenly.
18ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃
19How long wilt thou not spare me, nor suffer me to swallow down my spittle?
19כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃
20I have sinned: what shall I do to thee, O keeper of men? why hast thou set me opposite to thee, and I am become burdensome to myself?
20חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃
21Why dost thou not remove my sin, and why dost thou not take away my iniquity? Behold now I shall sleep in the dust: and if thou seek me in the morning, I shall not be.
21ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.