Job 20
Clementine Vulgate, 1598Translation
Clementine Vulgate, 1598
Modern Hebrew Bible
1Respondens autem Sophar Naamathites, dixit:
1ויען צפר הנעמתי ויאמר׃
2[Idcirco cogitationes meæ variæ succedunt sibi, et mens in diversa rapitur.
2לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃
3Doctrinam qua me arguis audiam, et spiritus intelligentiæ meæ respondebit mihi.
3מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃
4Hoc scio a principio, ex quo positus est homo super terram,
4הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃
5quod laus impiorum brevis sit, et gaudium hypocritæ ad instar puncti.
5כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃
6Si ascenderit usque ad cælum superbia ejus, et caput ejus nubes tetigerit,
6אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃
7quasi sterquilinium in fine perdetur, et qui eum viderant, dicent: Ubi est?
7כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃
8Velut somnium avolans non invenietur: transiet sicut visio nocturna.
8כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃
9Oculus qui eum viderat non videbit, neque ultra intuebitur eum locus suus.
9עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃
10Filii ejus atterentur egestate, et manus illius reddent ei dolorem suum.
10בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃
11Ossa ejus implebuntur vitiis adolescentiæ ejus, et cum eo in pulvere dormient.
11עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃
12Cum enim dulce fuerit in ore ejus malum, abscondet illud sub lingua sua.
12אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃
13Parcet illi, et non derelinquet illud, et celabit in gutture suo.
13יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃
14Panis ejus in utero illius vertetur in fel aspidum intrinsecus.
14לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃
15Divitias quas devoravit evomet, et de ventre illius extrahet eas Deus.
15חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃
16Caput aspidum suget, et occidet eum lingua viperæ.
16ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃
17(Non videat rivulos fluminis, torrentes mellis et butyri.)
17אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃
18Luet quæ fecit omnia, nec tamen consumetur: juxta multitudinem adinventionum suarum, sic et sustinebit.
18משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃
19Quoniam confringens nudavit pauperes: domum rapuit, et non ædificavit eam.
19כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃
20Nec est satiatus venter ejus: et cum habuerit quæ concupierat, possidere non poterit.
20כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃
21Non remansit de cibo ejus, et propterea nihil permanebit de bonis ejus.
21אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃
22Cum satiatus fuerit, arctabitur: æstuabit, et omnis dolor irruet super eum.
22במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃
23Utinam impleatur venter ejus, ut emittat in eum iram furoris sui, et pluat super illum bellum suum.
23יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃
24Fugiet arma ferrea, et irruet in arcum æreum.
24יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃
25Eductus, et egrediens de vagina sua, et fulgurans in amaritudine sua: vadent et venient super eum horribiles.
25שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃
26Omnes tenebræ absconditæ sunt in occultis ejus; devorabit eum ignis qui non succenditur: affligetur relictus in tabernaculo suo.
26כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃
27Revelabunt cæli iniquitatem ejus, et terra consurget adversus eum.
27יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃
28Apertum erit germen domus illius: detrahetur in die furoris Dei.
28יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃
29Hæc est pars hominis impii a Deo, et hæreditas verborum ejus a Domino.]
29זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.