תְהִלִּים 55
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃
1Eine Unterweisung Davids, vorzusingen, auf Saitenspiel. Gott, erhöre mein Gebet und verbirg dich nicht vor meinem Flehen.
2הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃
2Merke auf mich und erhöre mich, wie ich so kläglich zage und heule,
3מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃
3daß der Feind so schreit und der Gottlose drängt; denn sie wollen mir eine Tücke beweisen und sind mir heftig gram.
4לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃
4Mein Herz ängstet sich in meinem Leibe, und des Todes Furcht ist auf mich gefallen.
5יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃
5Furcht und Zittern ist mich angekommen, und Grauen hat mich überfallen.
6ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃
6Ich sprach: O hätte ich Flügel wie Tauben, da ich flöge und wo bliebe!
7הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃
7Siehe, so wollt ich ferne wegfliehen und in der Wüste bleiben. (Sela.)
8אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃
8Ich wollte eilen, daß ich entrönne vor dem Sturmwind und Wetter.
9בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃
9Mache ihre Zunge uneins, Herr, und laß sie untergehen; denn ich sehe Frevel und Hader in der Stadt.
10יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃
10Solches geht Tag und Nacht um und um auf ihren Mauern, und Mühe und Arbeit ist drinnen.
11הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃
11Schadentun regieret drinnen; Lügen und Trügen läßt nicht von ihrer Gasse.
12כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃
12Wenn mich doch mein Feind schändete, wollte ich's leiden; und wenn mein Hasser wider mich pochte, wollte ich mich vor ihm verbergen.
13ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃
13Du aber bist mein Geselle, mein Freund und mein Verwandter,
14אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃
14die wir freundlich miteinander waren unter uns; wir wandelten im Hause Gottes unter der Menge.
15ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃
15Der Tod übereile sie, daß sie lebendig in die Hölle fahren; denn es ist eitel Bosheit unter ihrem Haufen.
16אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃
16Ich aber will zu Gott rufen, und der HERR wird mir helfen.
17ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃
17Des Abends, Morgens und Mittags will ich klagen und heulen, so wird er meine Stimme hören.
18פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃
18Er erlöst meine Seele von denen, die an mich wollen, und schafft ihr Ruhe; denn ihrer viele sind wider mich.
19ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃
19Gott wird hören und sie demütigen, der allewege bleibt. (Sela.) Denn sie werden nicht anders und fürchten Gott nicht.
20שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃
20Sie legen ihre Hände an seine Friedsamen und entheiligen seinen Bund.
21חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃
21Ihr Mund ist glätter denn Butter, und sie haben Krieg im Sinn; ihre Worte sind gelinder denn Öl, und sind doch bloße Schwerter.
22השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃
22Wirf dein Anliegen auf den HERRN; der wird dich versorgen und wird den Gerechten nicht ewiglich in Unruhe lassen.
23ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃
23Aber, Gott, du wirst sie hinunterstoßen in die tiefe Grube: die Blutgierigen und Falschen werden ihr Leben nicht zur Hälfte bringen. Ich aber hoffe auf dich.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.