תְהִלִּים 90
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃
1Ein Gebet Mose's, des Mannes Gottes. Herr, Gott, du bist unsre Zuflucht für und für.
2בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃
2Ehe denn die Berge wurden und die Erde und die Welt geschaffen wurden, bist du, Gott, von Ewigkeit zu Ewigkeit,
3תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃
3der du die Menschen lässest sterben und sprichst: Kommt wieder, Menschenkinder!
4כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃
4Denn tausend Jahre sind vor dir wie der Tag, der gestern vergangen ist, und wie eine Nachtwache.
5זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃
5Du lässest sie dahinfahren wie einen Strom; sie sind wie ein Schlaf, gleichwie ein Gras, das doch bald welk wird,
6בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃
6das da frühe blüht und bald welk wird und des Abends abgehauen wird und verdorrt.
7כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃
7Das macht dein Zorn, daß wir so vergehen, und dein Grimm, daß wir so plötzlich dahinmüssen.
8שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃
8Denn unsere Missetaten stellst du vor dich, unsre unerkannte Sünde ins Licht vor deinem Angesicht.
9כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃
9Darum fahren alle unsere Tage dahin durch deinen Zorn; wir bringen unsre Jahre zu wie ein Geschwätz.
10ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃
10Unser Leben währet siebzig Jahre, und wenn's hoch kommt, so sind's achtzig Jahre, und wenn's köstlich gewesen ist, so ist es Mühe und Arbeit gewesen; denn es fährt schnell dahin, als flögen wir davon.
11מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃
11Wer glaubt aber, daß du so sehr zürnest, und wer fürchtet sich vor solchem deinem Grimm?
12למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃
12Lehre uns bedenken, daß wir sterben müssen, auf daß wir klug werden.
13שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃
13HERR, kehre doch wieder zu uns und sei deinen Knechten gnädig!
14שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃
14Fülle uns früh mit deiner Gnade, so wollen wir rühmen und fröhlich sein unser Leben lang.
15שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃
15Erfreue uns nun wieder, nachdem du uns so lange plagest, nachdem wir so lange Unglück leiden.
16יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃
16Zeige deinen Knechten deine Werke und deine Ehre ihren Kindern.
17ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃
17Und der HERR, unser Gott, sei uns freundlich und fördere das Werk unsrer Hände bei uns; ja, das Werk unsrer Hände wolle er fördern!
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.