הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
1Sintemal sich's viele unterwunden haben, Bericht zu geben von den Geschichten, so unter uns ergangen sind,
2כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
2wie uns das gegeben haben, die es von Anfang selbst gesehen und Diener des Worts gewesen sind:
3חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
3habe ich's auch für gut angesehen, nachdem ich's alles von Anbeginn mit Fleiß erkundet habe, daß ich's dir, mein guter Theophilus, in Ordnung schriebe,
4למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
4auf das du gewissen Grund erfahrest der Lehre, in welcher du unterrichtet bist.
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
5Zu der Zeit des Herodes, des Königs von Judäa, war ein Priester von der Ordnung Abia, mit Namen Zacharias, und sein Weib war von den Töchtern Aarons, welche hieß Elisabeth.
6ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
6Sie waren aber alle beide fromm vor Gott und wandelten in allen Geboten und Satzungen des HERRN untadelig.
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
7Und sie hatten kein Kind; denn Elisabeth war unfruchtbar, und waren beide wohl betagt.
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
8Und es begab sich, da er des Priesteramtes pflegte vor Gott zur Zeit seiner Ordnung,
9וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
9nach Gewohnheit des Priestertums, und an ihm war, daß er räuchern sollte, ging er in den Tempel des HERRN.
10וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
10Und die ganze Menge des Volks war draußen und betete unter der Stunde des Räucherns.
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
11Es erschien ihm aber der Engel des HERRN und stand zur rechten Hand am Räucheraltar.
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
12Und als Zacharias ihn sah, erschrak er, und es kam ihn eine Furcht an.
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
13Aber der Engel sprach zu ihm: Fürchte dich nicht, Zacharias! denn dein Gebet ist erhört, und dein Weib Elisabeth wird dir einen Sohn gebären, des Namen sollst du Johannes heißen.
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
14Und du wirst des Freude und Wonne haben, und viele werden sich seiner Geburt freuen.
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
15Denn er wird groß sein vor dem HERRN; Wein und starkes Getränk wird er nicht trinken und wird noch im Mutterleibe erfüllt werden mit dem heiligen Geist.
16ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
16Und er wird der Kinder Israel viele zu Gott, ihrem HERRN, bekehren.
17והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
17Und er wird vor ihm her gehen im Geist und Kraft des Elia, zu bekehren die Herzen der Väter zu den Kindern und die Ungläubigen zu der Klugheit der Gerechten, zuzurichten dem HERRN ein bereitet Volk.
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
18Und Zacharias sprach zu dem Engel: Wobei soll ich das erkennen? Denn ich bin alt und mein Weib ist betagt.
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
19Der Engel antwortete und sprach zu ihm: Ich bin Gabriel, der vor Gott steht, und bin gesandt, mit dir zu reden, daß ich dir solches verkündigte.
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
20Und siehe, du wirst verstummen und nicht reden können bis auf den Tag, da dies geschehen wird, darum daß du meinen Worten nicht geglaubt hast, welche sollen erfüllt werden zu ihrer Zeit.
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
21Und das Volk wartete auf Zacharias und verwunderte sich, daß er so lange im Tempel verzog.
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
22Und da er herausging, konnte er nicht mit ihnen reden; und sie merkten, daß er ein Gesicht gesehen hatte im Tempel. Und er winkte ihnen und blieb stumm.
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
23Und es begab sich, da die Zeit seines Amts aus war, ging er heim in sein Haus.
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
24Und nach den Tagen ward sein Weib Elisabeth schwanger und verbarg sich fünf Monate und sprach:
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
25Also hat mir der HERR getan in den Tagen, da er mich angesehen hat, daß er meine Schmach unter den Menschen von mir nähme.
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
26Und im sechsten Monat ward der Engel Gabriel gesandt von Gott in eine Stadt in Galiläa, die heißt Nazareth,
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
27zu einer Jungfrau, die vertraut war einem Manne mit Namen Joseph, vom Hause David: und die Jungfrau hieß Maria.
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
28Und der Engel kam zu ihr hinein und sprach: Gegrüßet seist du, Holdselige! Der HERR ist mit dir, du Gebenedeite unter den Weibern!
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
29Da sie aber ihn sah, erschrak sie über seine Rede und gedachte: Welch ein Gruß ist das?
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
30Und der Engel sprach zu ihr: Fürchte dich nicht, Maria! du hast Gnade bei Gott gefunden.
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
31Siehe, du wirst schwanger werden und einen Sohn gebären, des Namen sollst du Jesus heißen.
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
32Der wird groß sein und ein Sohn des Höchsten genannt werden; und Gott der HERR wird ihm den Stuhl seines Vaters David geben;
33ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
33und er wird ein König sein über das Haus Jakob ewiglich, und seines Königreiches wird kein Ende sein.
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
34Da sprach Maria zu dem Engel: Wie soll das zugehen, da ich von keinem Manne weiß?
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
35Der Engel antwortete und sprach zu ihr: Der heilige Geist wird über dich kommen, und die Kraft des Höchsten wird dich überschatten; darum wird auch das Heilige, das von dir geboren wird, Gottes Sohn genannt werden.
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
36Und siehe, Elisabeth, deine Gefreunde, ist auch schwanger mit einem Sohn in ihrem Alter und geht jetzt im sechsten Monat, von der man sagt, daß sie unfruchtbar sei.
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
37Denn bei Gott ist kein Ding unmöglich.
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
38Maria aber sprach: Siehe ich bin des HERRN Magd; mir geschehe, wie du gesagt hast. Und der Engel schied von ihr.
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
39Maria aber stand auf in den Tagen und ging auf das Gebirge eilends zu der Stadt Juda's
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
40und kam in das Haus des Zacharias und grüßte Elisabeth.
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
41Und es begab sich, als Elisabeth den Gruß Marias hörte, hüpfte das Kind in ihrem Leibe. Und Elisabeth ward des heiligen Geistes voll
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
42und rief laut und sprach: Gebenedeit bist du unter den Weibern, und gebenedeit ist die Frucht deines Leibes!
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
43Und woher kommt mir das, daß die Mutter meines HERRN zu mir kommt?
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
44Siehe, da ich die Stimme deines Grußes hörte, hüpfte mit Freuden das Kind in meinem Leibe.
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
45Und o selig bist du, die du geglaubt hast! denn es wird vollendet werden, was dir gesagt ist von dem HERRN.
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
46Und Maria sprach: Meine Seele erhebt den HERRN,
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
47und mein Geist freuet sich Gottes, meines Heilands;
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
48denn er hat die Niedrigkeit seiner Magd angesehen. Siehe, von nun an werden mich selig preisen alle Kindeskinder;
49]94-84[׃
49denn er hat große Dinge an mir getan, der da mächtig ist und des Name heilig ist.
50וחסדו לדור דורים על יראיו׃
50Und seine Barmherzigkeit währet immer für und für bei denen, die ihn fürchten.
51גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
51Er übet Gewalt mit seinem Arm und zerstreut, die hoffärtig sind in ihres Herzens Sinn.
52הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
52Er stößt die Gewaltigen vom Stuhl und erhebt die Niedrigen.
53רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃
53Die Hungrigen füllt er mit Gütern und läßt die Reichen leer.
54תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃
54Er denkt der Barmherzigkeit und hilft seinem Diener Israel wieder auf,
55כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃
55wie er geredet hat unsern Vätern, Abraham und seinem Samen ewiglich.
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
56Und Maria blieb bei ihr bei drei Monaten; darnach kehrte sie wiederum heim.
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
57Und Elisabeth kam ihre Zeit, daß sie gebären sollte; und sie gebar einen Sohn.
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
58Und ihre Nachbarn und Gefreunde hörten, daß der HERR große Barmherzigkeit an ihr getan hatte, und freuten sich mit ihr.
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
59Und es begab sich am achten Tage, da kamen sie, zu beschneiden das Kindlein, und hießen ihn nach seinem Vater Zacharias.
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
60Aber seine Mutter antwortete und sprach: Mitnichten, sondern er soll Johannes heißen.
61ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
61Und sie sprachen zu ihr: Ist doch niemand in deiner Freundschaft, der also heiße.
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
62Und sie winkten seinem Vater, wie er ihn wollte heißen lassen.
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
63Und er forderte ein Täfelein und schrieb also: Er heißt Johannes. Und sie verwunderten sich alle.
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
64Und alsbald ward sein Mund und seine Zunge aufgetan, und er redete und lobte Gott.
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
65Und es kam eine Furcht über alle Nachbarn; und die ganze Geschichte ward ruchbar auf dem ganzen jüdischen Gebirge.
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
66Und alle, die es hörten, nahmen's zu Herzen und sprachen: Was, meinst du, will aus dem Kindlein werden? Denn die Hand des HERRN war mit ihm.
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
67Und sein Vater Zacharias ward des heiligen Geistes voll, weissagte und sprach:
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
68Gelobet sei der HERR, der Gott Israels! denn er hat besucht und erlöst sein Volk
69וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
69und hat uns aufgerichtet ein Horn des Heils in dem Hause seines Dieners David,
70כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
70wie er vorzeiten geredet hat durch den Mund des Propheten:
71ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃
71daß er uns errettete von unseren Feinden und von der Hand aller, die uns hassen,
72לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃
72und Barmherzigkeit erzeigte unsern Vätern und gedächte an seinen heiligen Bund
73את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
73und an den Eid, den er geschworen hat unserm Vater Abraham, uns zu geben,
74להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃
74daß wir, erlöst aus der Hand unserer Feinde, ihm dienten ohne Furcht unser Leben lang
75בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃
75in Heiligkeit und Gerechtigkeit, die ihm gefällig ist.
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
76Und du, Kindlein, wirst ein Prophet des Höchsten heißen. Du wirst vor dem HERRN her gehen, daß du seinen Weg bereitest
77לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
77und Erkenntnis des Heils gebest seinem Volk, das da ist in Vergebung ihrer Sünden;
78ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
78durch die herzliche Barmherzigkeit unsers Gottes, durch welche uns besucht hat der Aufgang aus der Höhe,
79להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃
79auf daß er erscheine denen, die da sitzen in Finsternis und Schatten des Todes, und richte unsere Füße auf den Weg des Friedens.
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
80Und das Kindlein wuchs und ward stark im Geist; und er war in der Wüste, bis daß er sollte hervortreten vor das Volk Israel.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.