הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1
1אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
2כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
3חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
4למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
6ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
9וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
10וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
16ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
17והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
33ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
49]94-84[׃
50וחסדו לדור דורים על יראיו׃
51גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
52הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
53רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃
54תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃
55כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
61ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
69וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
70כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
71ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃
72לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃
73את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
74להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃
75בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
77לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
78ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
79להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.