הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
1Forasmuch as many have taken in hand to set forth in order a narration of the things that have been accomplished among us;
2כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
2According as they have delivered them unto us, who from the beginning were eyewitnesses and ministers of the word:
3חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
3It seemed good to me also, having diligently attained to all things from the beginning, to write to thee in order, most excellent Theophilus,
4למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
4That thou mayest know the verity of those words in which thou hast been instructed.
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
5There was in the days of Herod, the king of Judea, a certain priest named Zachary, of the course of Abia; and his wife was of the daughters of Aaron, and her name Elizabeth.
6ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
6And they were both just before God, walking in all the commandments and justifications of the Lord without blame.
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
7And they had no son, for that Elizabeth was barren, and they both were well advanced in years.
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
8And it came to pass, when he executed the priestly function in the order of his course before God,
9וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
9According to the custom of the priestly office, it was his lot to offer incense, going into the temple of the Lord.
10וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
10And all the multitude of the people was praying without, at the hour of incense.
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
11And there appeared to him an angel of the Lord, standing on the right side of the alter of incense.
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
12And Zachary seeing him, was troubled, and fear fell upon him.
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
13But the angel said to him: Fear not, Zachary, for thy prayer is heard; and thy wife Elizabeth shall bear thee a son, and thou shalt call his name John:
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
14And thou shalt have joy and gladness, and many shall rejoice in his nativity.
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
15For he shall be great before the Lord; and shall drink no wine nor strong drink: and he shall be filled with the Holy Ghost, even from his mother’s womb.
16ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
16And he shall convert many of the children of Israel to the Lord their God.
17והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
17And he shall go before him in the spirit and power of Elias; that he may turn the hearts of the fathers unto the children, and the incredulous to the wisdom of the just, to prepare unto the Lord a perfect people.
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
18And Zachary said to the angel: Whereby shall I know this? for I am an old man, and my wife is advanced in years.
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
19And the angel answering, said to him: I am Gabriel, who stand before God: and am sent to speak to thee, and to bring thee these good tidings.
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
20And behold, thou shalt be dumb, and shalt not be able to speak until the day wherein these things shall come to pass, because thou hast not believed my words, which shall be fulfilled in their time.
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
21And the people were waiting for Zachary; and they wondered that he tarried so long in the temple.
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
22And when he came out, he could not speak to them: and they understood that he had seen a vision in the temple. And he made signs to them, and remained dumb.
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
23And it came to pass, after the days of his office were accomplished, he departed to his own house.
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
24And after those days, Elizabeth his wife conceived, and hid herself five months, saying:
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
25Thus hath the Lord dealt with me in the days wherein he hath had regard to take away my reproach among men.
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
26And in the sixth month, the angel Gabriel was sent from God into a city of Galilee, called Nazareth,
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
27To a virgin espoused to a man whose name was Joseph, of the house of David; and the virgin’s name was Mary.
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
28And the angel being come in, said unto her: Hail, full of grace, the Lord is with thee: blessed art thou among women.
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
29Who having heard, was troubled at his saying, and thought with herself what manner of salutation this should be.
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
30And the angel said to her: Fear not, Mary, for thou hast found grace with God.
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
31Behold thou shalt conceive in thy womb, and shalt bring forth a son; and thou shalt call his name Jesus.
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
32He shall be great, and shall be called the Son of the most High; and the Lord God shall give unto him the throne of David his father; and he shall reign in the house of Jacob for ever.
33ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
33And of his kingdom there shall be no end.
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
34And Mary said to the angel: How shall this be done, because I know not man?
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
35And the angel answering, said to her: The Holy Ghost shall come upon thee, and the power of the most High shall overshadow thee. And therefore also the Holy which shall be born of thee shall be called the Son of God.
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
36And behold thy cousin Elizabeth, she also hath conceived a son in her old age; and this is the sixth month with her that is called barren:
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
37Because no word shall be impossible with God.
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
38And Mary said: Behold the handmaid of the Lord; be it done to me according to thy word. And the angel departed from her.
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
39And Mary rising up in those days, went into the hill country with haste into a city of Juda.
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
40And she entered into the house of Zachary, and saluted Elizabeth.
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
41And it came to pass, that when Elizabeth heard the salutation of Mary, the infant leaped in her womb. And Elizabeth was filled with the Holy Ghost:
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
42And she cried out with a loud voice, and said: Blessed art thou among women, and blessed is the fruit of thy womb.
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
43And whence is this to me, that the mother of my Lord should come to me?
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
44For behold as soon as the voice of thy salutation sounded in my ears, the infant in my womb leaped for joy.
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
45And blessed art thou that hast believed, because those things shall be accomplished that were spoken to thee by the Lord.
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
46And Mary said: My soul doth magnify the Lord.
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
47And my spirit hath rejoiced in God my Saviour.
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
48Because he hath regarded the humility of his handmaid; for behold from henceforth all generations shall call me blessed.
49]94-84[׃
49Because he that is mighty, hath done great things to me; and holy is his name.
50וחסדו לדור דורים על יראיו׃
50And his mercy is from generation unto generations, to them that fear him.
51גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
51He hath shewed might in his arm: he hath scattered the proud in the conceit of their heart.
52הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
52He hath put down the mighty from their seat, and hath exalted the humble.
53רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃
53He hath filled the hungry with good things; and the rich he hath sent empty away.
54תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃
54He hath received Israel his servant, being mindful of his mercy:
55כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃
55As he spoke to our fathers, to Abraham and to his seed for ever.
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
56And Mary abode with her about three months; and she returned to her own house.
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
57Now Elizabeth’s full time of being delivered was come, and she brought forth a son.
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
58And her neighbours and kinsfolks heard that the Lord had shewed his great mercy towards her, and they congratulated with her.
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
59And it came to pass, that on the eighth day they came to circumcise the child, and they called him by his father’s name Zachary.
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
60And his mother answering, said: Not so; but he shall be called John.
61ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
61And they said to her: There is none of thy kindred that is called by this name.
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
62And they made signs to his father, how he would have him called.
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
63And demanding a writing table, he wrote, saying: John is his name. And they all wondered.
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
64And immediately his mouth was opened, and his tongue loosed, and he spoke, blessing God.
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
65And fear came upon all their neighbours; and all these things were noised abroad over all the hill country of Judea.
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
66And all they that had heard them laid them up in their heart, saying: What an one, think ye, shall this child be? For the hand of the Lord was with him.
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
67And Zachary his father was filled with the Holy Ghost; and he prophesied, saying:
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
68Blessed be the Lord God of Israel; because he hath visited and wrought the redemption of his people:
69וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
69And hath raised up an horn of salvation to us, in the house of David his servant:
70כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
70As he spoke by the mouth of his holy prophets, who are from the beginning:
71ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃
71Salvation from our enemies, and from the hand of all that hate us:
72לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃
72To perform mercy to our fathers, and to remember his holy testament,
73את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
73The oath, which he swore to Abraham our father, that he would grant to us,
74להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃
74That being delivered from the hand of our enemies, we may serve him without fear,
75בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃
75In holiness and justice before him, all our days.
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
76And thou, child, shalt be called the prophet of the Highest: for thou shalt go before the face of the Lord to prepare his ways:
77לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
77To give knowledge of salvation to his people, unto the remission of their sins:
78ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
78Through the bowels of the mercy of our God, in which the Orient from on high hath visited us:
79להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃
79To enlighten them that sit in darkness, and in the shadow of death: to direct our feet into the way of peace.
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
80And the child grew, and was strengthened in spirit; and was in the deserts until the day of his manifestation to Israel.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.