הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Kralice Bible (1613)
1אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
1Poněvadž mnozí usilovali sepsati pořádně vypravování těch věcí, kteréž jsou u nás jisté,
2כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
2Jakž jsou nám vydali ti, kteřížto od počátku sami viděli, a služebníci toho Slova byli,
3חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
3Vidělo se i mně, kterýž jsem toho všeho pravé povědomosti došel, tobě z gruntu o tom pořádně vypsati, výborný Theofile,
4למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
4Abys zvěděl jistotu těch věcí, jimž jsi vyučován.
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
5Byl za dnů Herodesa krále Judského kněz nějaký, jménem Zachariáš, z třídy Abiášovy, a manželka jeho ze dcer Aronových, a jméno její Alžběta.
6ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
6Byli pak oba spravedliví před obličejem Božím, chodíce ve všech přikázáních a spravedlnostech Páně bez úhony.
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
7A neměli plodu, protože Alžběta byla neplodná, a oba se byli zstarali ve dnech svých.
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
8I stalo se, když on úřad kněžský konal v pořádku třídy své před Bohem,
9וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
9Že vedle obyčeje úřadu kněžského los naň přišel, aby položil zápal, vejda do chrámu Páně.
10וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
10A všecko množství lidu bylo vně, modlíce se v hodinu zápalu.
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
11Tedy ukázal se jemu anděl Páně, stoje na pravé straně oltáře zápalu.
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
12A uzřev jej Zachariáš, zstrašil se, a bázeň připadla na něj.
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
13I řekl jemu anděl: Neboj se, Zachariáši, neboť jest uslyšána modlitba tvá, a Alžběta manželka tvá porodí tobě syna, a nazůveš jméno jeho Jan.
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
14Z čehož budeš míti radost a veselé, a mnozí z jeho narození budou se radovati.
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
15Bude zajisté veliký před obličejem Páně, a vína i nápoje opojného nebudeť píti, a Duchem svatým bude naplněn hned od života matky své.
16ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
16A mnohé z synů Izraelských obrátí ku Pánu Bohu jejich.
17והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
17Neboť, on předejde před obličejem jeho v duchu a v moci Eliášově, aby obrátil srdce otců k synům, a nevěřící k opatrnosti spravedlivých, aby tak připravil Pánu lid hotový.
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
18I řekl Zachariáš k andělu: Po čemž to poznám? Nebo já starý jsem, a manželka má zstarala se ve dnech svých.
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
19Odpověděv anděl, řekl jemu: Jáť jsem Gabriel, kterýž stojím před obličejem Božím, a poslán jsem, abych mluvil s tebou, a tyto věci veselé tobě zvěstoval.
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
20A aj, budeš němý, a nebudeš moci mluviti až do toho dne, v kterémž se tyto věci stanou, protože jsi neuvěřil řečem mým, kteréž se naplní časem svým.
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
21Lid pak očekával Zachariáše, a divili se, že on tak prodléval v chrámě.
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
22Vyšed pak, nemohl mluviti k nim. I srozuměli, že vidění viděl v chrámě. Nebo on návěští jim dával, a zůstal němý.
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
23I stalo se, když se vyplnili dnové konání úřadu jeho, odšel do domu svého.
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
24A po těch dnech počala Alžběta manželka jeho, a tajila se za pět měsíců, řkuci:
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
25Že tak mi učinil Pán ve dnech, v nichžto vzezřel, aby odjal mé pohanění mezi lidmi.
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
26V měsíci pak šestém poslán jest anděl Gabriel od Boha do města Galilejského, kterémuž jméno Nazarét,
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
27Ku panně zasnoubené muži, kterémuž jméno bylo Jozef, z domu Davidova, a jméno panny Maria.
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
28I všed k ní anděl, dí: Zdráva milosti došlá, Pán Bůh s tebou, požehnaná ty mezi ženami.
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
29Ona pak uzřevši ho, zarmoutila se nad řečí jeho, a myslila, jaké by to bylo pozdravení.
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
30I řekl jí anděl: Neboj se, Maria, nebo jsi nalezla milost u Boha.
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
31A počneš v životě a porodíš syna, a nazůveš jméno jeho Ježíš.
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
32Tenť bude veliký, a Syn Nejvyššího slouti bude, a dáť jemu Pán Bůh stolici Davida otce jeho.
33ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
33A kralovati bude v domě Jákobově na věky, a království jeho nebude konce.
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
34I řekla Maria k andělu: Kterak se to stane, poněvadž já muže nepoznávám?
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
35A odpověděv anděl, řekl jí: Duch svatý sstoupí v tě, a moc Nejvyššího zastíní tobě; a protož, což se z tebe svatého narodí, slouti bude Syn Boží.
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
36A aj, Alžběta, příbuzná tvá, i ona počala syna v starosti své, a tento jest jí šestý měsíc, kteráž sloula neplodná.
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
37Neboť nebude nemožné u Boha všeliké slovo.
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
38I řekla Maria: Aj, služebnice Páně, staniž mi se podle slova tvého. I odšel od ní anděl.
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
39Tedy povstavši Maria v těch dnech, odešla na hory s chvátáním do města Judova.
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
40I vešla do domu Zachariášova, a pozdravila Alžběty.
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
41I stalo se, jakž uslyšela pozdravení Marie Alžběta, zplésalo nemluvňátko v životě jejím, a naplněna jest Duchem svatým Alžběta.
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
42I zvolala hlasem velikým a řekla: Požehnaná ty mezi ženami, a požehnaný plod života tvého.
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
43A odkud mi to, aby přišla matka Pána mého ke mně?
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
44Nebo aj, jakž se stal hlas pozdravení tvého v uších mých, zplésalo radostně nemluvňátko v životě mém.
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
45A blahoslavená, kteráž uvěřila, neboť dokonány budou ty věci, kteréž jsou povědíny jí ode Pána.
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
46Tedy řekla Maria: Velebí duše má Hospodina,
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
47A veselí se duch můj v Bohu, Spasiteli mém,
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
48Že jest vzezřel na ponížení služebnice své; neb aj, od této chvíle blahoslaviti mne budou všickni národové.
49]94-84[׃
49Neboť mi učinil veliké věci ten, jenž mocný jest, a svaté jméno jeho,
50וחסדו לדור דורים על יראיו׃
50A jehož milosrdenství od pokolení až do pokolení bojícím se jeho.
51גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
51Dokázal moci ramenem svým, rozptýlil pyšné myšlením srdce jejich.
52הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
52Sházel mocné s stolic, a povýšil ponížených.
53רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃
53Lačné nakrmil dobrými věcmi, a bohaté pustil prázdné.
54תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃
54Přijal Izraele, služebníka svého, pamětliv jsa na milosrdenství své
55כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃
55(Jakož mluvil k otcům našim, k Abrahamovi a semeni jeho) na věky.
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
56I zůstala Maria s ní asi za tři měsíce, a potom navrátila se do domu svého.
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
57Alžbětě pak naplnil se čas, aby porodila; i porodila syna.
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
58A uslyšeli sousedé a přátelé její, že Hospodin veliké učinil s ní milosrdenství své, i radovali se spolu s ní.
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
59Stalo se pak v den osmý, přišli obřezovati dítěte, a nazývali jej jménem otce jeho Zachariášem.
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
60Ale odpověděvši matka jeho, řekla: Nikoli, ale slouti bude Jan.
61ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
61I řekli k ní: Však nižádného není v rodu tvém, kterýž by sloul jménem tím.
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
62I dávali návěští otci jeho, jak by ho chtěl nazývati.
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
63A on požádav deštičky, napsal řka: Jan jest jméno jeho. I divili se všickni.
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
64A ihned otevřela se ústa jeho a jazyk jeho, i mluvil, velebě Boha.
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
65Tedy přišla bázeň na všecky sousedy jejich, a po všech horách Judských rozhlásána jsou všecka ta slova.
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
66A všickni, kteříž o tom slyšeli, skládali to v srdci svém, řkouce: I kteraké dítě toto bude? A ruka Páně byla s ním.
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
67Zachariáš pak otec jeho naplněn jest Duchem svatým, a prorokoval řka:
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
68Požehnaný Pán Bůh Izraelský, že jest navštívil, a učinil vykoupení lidu svému,
69וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
69A vyzdvihl nám roh spasení v domu Davida, služebníka svého,
70כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
70Jakož mluvil skrze ústa proroků svých svatých, kteříž byli od věků,
71ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃
71O vysvobození z nepřátel našich, a z ruky všech, kteříž nás nenáviděli,
72לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃
72Aby učinil milosrdenství s otci našimi, a rozpomenul se na smlouvu svou svatou,
73את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
73Na přísahu, kterouž jest přisáhl Abrahamovi, otci našemu, že jistě nám to dá,
74להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃
74Abychom bez strachu, z ruky nepřátel našich jsouce vysvobozeni, sloužili jemu,
75בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃
75V svatosti a v spravedlnosti před obličejem jeho, po všecky dny života našeho.
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
76Ty pak, dítě, prorokem Nejvyššího slouti budeš, nebo předejdeš před tváří Páně připravovati cesty jeho,
77לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
77Aby bylo dáno umění spasitelné lidu jeho na odpuštění hříchů jejich,
78ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
78Skrze srdečné milosrdenství Boha našeho, v němžto navštívil nás, vyšed z výsosti,
79להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃
79Aby se ukázal sedícím v temnostech a v stínu smrti, k spravení noh našich na cestu pokoje.
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
80Dítě pak rostlo a posilovalo se v duchu, a bylo na poušti až do dne zjevení svého lidu Izraelskému.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.