הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Kralice Bible (1613)
1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
1Přibližoval se pak svátek přesnic, jenž slove velikanoc.
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
2I hledali přední kněží a zákoníci, kterak by jej vyhladili; ale obávali se lidu.
3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
3Tedy ďábel vstoupil do Jidáše, kterýž sloul Iškariotský, jednoho z počtu dvanácti.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
4A on odšed, mluvil s předními kněžími, a s úředníky nad chrámem, kterak by ho jim zradil.
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
5I zradovali se, a smluvili s ním, že mu chtí peníze dáti.
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
6A on také jim přiřekl. I hledal příhodného času, aby ho jim zradil bez zástupu.
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
7Tedy přišel den přesnic, v kterémžto zabit měl býti beránek.
8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
8I poslal Ježíš Petra a Jana, řka: Jdouce, připravte nám beránka, abychom jedli.
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
9A oni řekli mu: Kde chceš, ať připravíme?
10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
10On pak řekl k nim: Aj, když vcházeti budete do města, potkáť vás člověk, dčbán vody nesa. Jdětež za ním do domu, do kteréhož vejde.
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
11A díte hospodáři toho domu: Vzkazuje tobě Mistr: Kde jest síň, kdežto budu jísti beránka s učedlníky svými?
12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
12A onť vám ukáže večeřadlo veliké podlážené. Tam připravte.
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
13I odšedše, nalezli, jakž jim pověděl, a připravili beránka.
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
14A když přišel čas večeře, posadil se za stůl, a dvanácte apoštolů s ním.
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
15I řekl jim: Žádostí žádal jsem tohoto beránka jísti s vámi, prve než bych trpěl.
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
16Nebo pravímť vám, žeť ho již více nebudu jísti, ažť se naplní v království Božím.
17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
17A vzav kalich, a díky činiv, řekl: Vezměte jej a dělte mezi sebou.
18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
18Neboť pravím vám, žeť nebudu píti z plodu vinného kořene, ažť království Boží přijde.
19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
19A vzav chléb, díky činiv, lámal a dal jim, řka: To jest tělo mé, kteréž se za vás dává. To čiňte na mou památku.
20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
20Takž také dal jim i kalich, když bylo po večeři, řka: Tento kalich jest nová smlouva v mé krvi, kteráž se za vás vylévá.
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
21Ale aj, ruka zrádce mého se mnou jest za stolem.
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
22A Syn zajisté člověka jde, tak jakž jest uloženo o něm, ale běda člověku tomu, kterýž ho zrazuje.
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
23Tedy oni počali vyhledávati mezi sebou, kdo by z nich byl, kterýž by to měl učiniti.
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
24Stal se pak i svár mezi nimi, kdo by z nich zdál se býti větší.
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
25On pak řekl jim: Králové národů panují nad nimi, a kteříž moc mají nad nimi, dobrodincové slovou.
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
26Ale vy ne tak. Nýbrž kdož větší jest mezi vámi, budiž jako nejmenší, a kdož vůdce jest, budiž jako sloužící.
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
27Nebo kdo větší jest, ten-li, kterýž sedí, čili ten, kterýž slouží? Zdali ne ten, kterýž sedí? Ale já mezi vámi jsem jako ten, kterýž slouží.
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
28Vy pak jste ti, kteříž jste v mých pokušeních se mnou zůstali.
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
29A jáť vám způsobuji, jakož mi způsobil Otec můj, království,
30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
30Abyste jedli a pili za stolem mým v království mém, a seděli na stolicích, soudíce dvanáctero pokolení Izraelské.
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
31I řekl Pán: Šimone, Šimone, aj, satan vyprosil vás, aby vás tříbil jako pšenici.
32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
32Ale jáť jsem prosil za tebe, aby nezhynula víra tvá. A ty někdy obrátě se, potvrzuj bratří svých.
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
33A on řekl jemu: Pane, s tebou hotov jsem i do žaláře i na smrt jíti.
34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
34On pak dí: Pravím tobě, Petře, nezazpíváť dnes kohout, až prve třikrát zapříš, že neznáš mne.
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
35I řekl jim: Když jsem vás posílal bez pytlíka, a bez mošny, a bez obuvi, zdali jste v čem nedostatek měli? A oni řekli: V ničemž.
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
36Tedy dí jim: Ale nyní, kdo má pytlík, vezmi jej, a též i mošnu; a kdož nemá, prodej sukni svou, a kup sobě meč.
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
37Nebo pravím vám, že se ještě to musí naplniti na mně, což psáno: A s nešlechetnými počten jest. Nebo ty věci, kteréž psány jsou o mně, konec berou.
38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
38Oni pak řekli: Pane, aj, dva meče teď. A on řekl jim: Dostiť jest.
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
39A vyšed podle obyčeje svého, šel na horu Olivovou, a šli za ním i učedlníci jeho.
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
40A když přišel na místo, řekl jim: Modlte se, abyste nevešli v pokušení.
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
41A sám vzdáliv se od nich, jako by mohl kamenem dohoditi, a poklek na kolena, modlil se,
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
42Řka: Otče, chceš-li, přenes kalich tento ode mne, ale však ne má vůle, ale tvá staň se.
43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
43I ukázal se jemu anděl s nebe, posiluje ho.
44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
44A jsa v boji, horlivěji se modlil. I učiněn jest pot jeho jako krůpě krve tekoucí na zemi.
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
45A vstav od modlitby, a přišed k učedlníkům, nalezl je, ani spí zámutkem.
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
46I řekl jim: Co spíte? Vstaňte a modlte se, abyste nevešli v pokušení.
47]74-64[׃
47A když on ještě mluvil, aj, zástup, a ten, kterýž sloul Jidáš, jeden ze dvanácti, šel napřed, a přiblížil se k Ježíšovi, aby jej políbil.
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
48Ježíš pak řekl jemu: Jidáši, políbením Syna člověka zrazuješ?
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
49A vidouce ti, kteříž při něm byli, k čemu se chýlí, řekli jemu: Pane, budeme-liž bíti mečem?
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
50I udeřil jeden z nich služebníka nejvyššího kněze, a uťal ucho jeho pravé.
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
51A Ježíš odpověděv, řekl: Nechtež až potud. A dotkna se ucha jeho, uzdravil jej.
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
52I dí Ježíš těm, kteříž přišli k němu, předním kněžím a úředníkům chrámu a starším: Jako na lotra vyšli jste s meči a s kyjmi?
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
53Ješto na každý den býval jsem s vámi v chrámě, a nevztáhli jste rukou na mne. Ale totoť jest ta vaše hodina a moc temnosti.
54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
54A oni javše jej, vedli ho, a uvedli do domu nejvyššího kněze. Petr pak šel za ním zdaleka.
55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
55A když zanítili oheň uprostřed síně a posadili se vůkol, sedl Petr mezi ně.
56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
56A uzřevši ho jedna děvečka, an sedí u ohně, a pilně naň pohleděvši, řekla: I tento byl s ním.
57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
57A on zapřel ho, řka: Ženo, neznám ho.
58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
58A po malé chvíli jiný, vida jej, řekl: I ty z nich jsi. Petr pak řekl: Ó člověče, nejsem.
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
59A potom asi po jedné hodině jiný potvrzoval, řka: V pravdě i tento s ním byl, neb i Galilejský jest.
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
60I řekl Petr: Èlověče, nevím, co pravíš. A hned, když on ještě mluvil, kohout zazpíval.
61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
61I obrátiv se Pán, pohleděl na Petra. I rozpomenul se Petr na slovo Páně, kterak jemu byl řekl: Že prve než kohout zazpívá, třikrát mne zapříš.
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
62I vyšed ven Petr, plakal hořce.
63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
63Muži pak ti, kteříž drželi Ježíše, posmívali se jemu, tepouce ho.
64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
64A zakrývajíce ho, bili jej v tvář, a tázali se ho, řkouce: Prorokuj, kdo jest, kterýž tebe udeřil?
65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
65A jiného mnoho, rouhajíce se, mluvili proti němu.
66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
66A když byl den, sešli se starší lidu a přední kněží a zákoníci, a vedli ho do rady své,
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
67Řkouce: Jsi-li ty Kristus? Pověz nám! I dí jim: Povím-li vám, nikoli neuvěříte.
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
68A pakli se vás co otíži, neodpovíte mi, ani propustíte.
69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
69Ale od této chvíle Syn člověka sedne na pravici moci Boží.
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
70I řekli všickni: Tedy jsi ty Syn Boží? On pak řekl jim: Vy pravíte, že já jsem.
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
71A oni řekli: Což ještě potřebujeme svědectví? Však jsme sami slyšeli z úst jeho.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.