הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Louis Segond 1910
1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
1La fête des pains sans levain, appelée la Pâque, approchait.
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
2Les principaux sacrificateurs et les scribes cherchaient les moyens de faire mourir Jésus; car ils craignaient le peuple.
3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
3Or, Satan entra dans Judas, surnommé Iscariot, qui était du nombre des douze.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
4Et Judas alla s’entendre avec les principaux sacrificateurs et les chefs des gardes, sur la manière de le leur livrer.
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
5Ils furent dans la joie, et ils convinrent de lui donner de l’argent.
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
6Après s’être engagé, il cherchait une occasion favorable pour leur livrer Jésus à l’insu de la foule.
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
7Le jour des pains sans levain, où l’on devait immoler la Pâque, arriva,
8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
8et Jésus envoya Pierre et Jean, en disant: Allez nous préparer la Pâque, afin que nous la mangions.
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
9Ils lui dirent: Où veux-tu que nous la préparions?
10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
10Il leur répondit: Voici, quand vous serez entrés dans la ville, vous rencontrerez un homme portant une cruche d’eau; suivez-le dans la maison où il entrera,
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
11et vous direz au maître de la maison: Le maître te dit: Où est le lieu où je mangerai la Pâque avec mes disciples?
12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
12Et il vous montrera une grande chambre haute, meublée: c’est là que vous préparerez la Pâque.
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
13Ils partirent, et trouvèrent les choses comme il le leur avait dit; et ils préparèrent la Pâque.
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
14L’heure étant venue, il se mit à table, et les apôtres avec lui.
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
15Il leur dit: J’ai désiré vivement manger cette Pâque avec vous, avant de souffrir;
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
16car, je vous le dis, je ne la mangerai plus, jusqu’à ce qu’elle soit accomplie dans le royaume de Dieu.
17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
17Et, ayant pris une coupe et rendu grâces, il dit: Prenez cette coupe, et distribuez-la entre vous;
18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
18car, je vous le dis, je ne boirai plus désormais du fruit de la vigne, jusqu’à ce que le royaume de Dieu soit venu.
19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
19Ensuite il prit du pain; et, après avoir rendu grâces, il le rompit, et le leur donna, en disant: Ceci est mon corps, qui est donné pour vous; faites ceci en mémoire de moi.
20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
20Il prit de même la coupe, après le souper, et la leur donna, en disant: Cette coupe est la nouvelle alliance en mon sang, qui est répandu pour vous.
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
21Cependant voici, la main de celui qui me livre est avec moi à cette table.
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
22Le Fils de l’homme s’en va selon ce qui est déterminé. Mais malheur à l’homme par qui il est livré!
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
23Et ils commencèrent à se demander les uns aux autres qui était celui d’entre eux qui ferait cela.
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
24Il s’éleva aussi parmi les apôtres une contestation: lequel d’entre eux devait être estimé le plus grand?
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
25Jésus leur dit: Les rois des nations les maîtrisent, et ceux qui les dominent sont appelés bienfaiteurs.
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
26Qu’il n’en soit pas de même pour vous. Mais que le plus grand parmi vous soit comme le plus petit, et celui qui gouverne comme celui qui sert.
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
27Car quel est le plus grand, celui qui est à table, ou celui qui sert? N’est-ce pas celui qui est à table? Et moi, cependant, je suis au milieu de vous comme celui qui sert.
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
28Vous, vous êtes ceux qui avez persévéré avec moi dans mes épreuves;
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
29c’est pourquoi je dispose du royaume en votre faveur, comme mon Père en a disposé en ma faveur,
30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
30afin que vous mangiez et buviez à ma table dans mon royaume, et que vous soyez assis sur des trônes, pour juger les douze tribus d’Israël.
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
31Le Seigneur dit: Simon, Simon, Satan vous a réclamés, pour vous cribler comme le froment.
32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
32Mais j’ai prié pour toi, afin que ta foi ne défaille point; et toi, quand tu seras converti, affermis tes frères.
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
33Seigneur, lui dit Pierre, je suis prêt à aller avec toi et en prison et à la mort.
34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
34Et Jésus dit: Pierre, je te le dis, le coq ne chantera pas aujourd’hui que tu n’aies nié trois fois de me connaître.
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
35Il leur dit encore: Quand je vous ai envoyés sans bourse, sans sac, et sans souliers, avez-vous manqué de quelque chose? Ils répondirent: De rien.
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
36Et il leur dit: Maintenant, au contraire, que celui qui a une bourse la prenne et que celui qui a un sac le prenne également, que celui qui n’a point d’épée vende son vêtement et achète une épée.
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
37Car, je vous le dis, il faut que cette parole qui est écrite s’accomplisse en moi: Il a été mis au nombre des malfaiteurs. Et ce qui me concerne est sur le point d’arriver.
38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
38Ils dirent: Seigneur, voici deux épées. Et il leur dit: Cela suffit.
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
39Après être sorti, il alla, selon sa coutume, à la montagne des oliviers. Ses disciples le suivirent.
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
40Lorsqu’il fut arrivé dans ce lieu, il leur dit: Priez, afin que vous ne tombiez pas en tentation.
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
41Puis il s’éloigna d’eux à la distance d’environ un jet de pierre, et, s’étant mis à genoux, il pria,
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
42disant: Père, si tu voulais éloigner de moi cette coupe! Toutefois, que ma volonté ne se fasse pas, mais la tienne.
43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
43Alors un ange lui apparut du ciel, pour le fortifier.
44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
44Étant en agonie, il priait plus instamment, et sa sueur devint comme des grumeaux de sang, qui tombaient à terre.
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
45Après avoir prié, il se leva, et vint vers les disciples, qu’il trouva endormis de tristesse,
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
46et il leur dit: Pourquoi dormez-vous? Levez-vous et priez, afin que vous ne tombiez pas en tentation.
47]74-64[׃
47Comme il parlait encore, voici, une foule arriva; et celui qui s’appelait Judas, l’un des douze, marchait devant elle. Il s’approcha de Jésus, pour le baiser.
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
48Et Jésus lui dit: Judas, c’est par un baiser que tu livres le Fils de l’homme!
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
49Ceux qui étaient avec Jésus, voyant ce qui allait arriver, dirent: Seigneur, frapperons-nous de l’épée?
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
50Et l’un d’eux frappa le serviteur du souverain sacrificateur, et lui emporta l’oreille droite.
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
51Mais Jésus, prenant la parole, dit: Laissez, arrêtez! Et, ayant touché l’oreille de cet homme, il le guérit.
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
52Jésus dit ensuite aux principaux sacrificateurs, aux chefs des gardes du temple, et aux anciens, qui étaient venus contre lui: Vous êtes venus, comme après un brigand, avec des épées et des bâtons.
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
53J’étais tous les jours avec vous dans le temple, et vous n’avez pas mis la main sur moi. Mais c’est ici votre heure, et la puissance des ténèbres.
54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
54Après avoir saisi Jésus, ils l’emmenèrent, et le conduisirent dans la maison du souverain sacrificateur. Pierre suivait de loin.
55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
55Ils allumèrent du feu au milieu de la cour, et ils s’assirent. Pierre s’assit parmi eux.
56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
56Une servante, qui le vit assis devant le feu, fixa sur lui les regards, et dit: Cet homme était aussi avec lui.
57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
57Mais il le nia disant: Femme, je ne le connais pas.
58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
58Peu après, un autre, l’ayant vu, dit: Tu es aussi de ces gens-là. Et Pierre dit: Homme, je n’en suis pas.
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
59Environ une heure plus tard, un autre insistait, disant: Certainement cet homme était aussi avec lui, car il est Galiléen.
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
60Pierre répondit: Homme, je ne sais ce que tu dis. Au même instant, comme il parlait encore, le coq chanta.
61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
61Le Seigneur, s’étant retourné, regarda Pierre. Et Pierre se souvint de la parole que le Seigneur lui avait dite: Avant que le coq chante aujourd’hui, tu me renieras trois fois.
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
62Et étant sorti, il pleura amèrement.
63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
63Les hommes qui tenaient Jésus se moquaient de lui, et le frappaient.
64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
64Ils lui voilèrent le visage, et ils l’interrogeaient, en disant: Devine qui t’a frappé.
65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
65Et ils proféraient contre lui beaucoup d’autres injures.
66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
66Quand le jour fut venu, le collège des anciens du peuple, les principaux sacrificateurs et les scribes, s’assemblèrent, et firent amener Jésus dans leur sanhédrin.
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
67Ils dirent: Si tu es le Christ, dis-le nous. Jésus leur répondit: Si je vous le dis, vous ne le croirez pas;
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
68et, si je vous interroge, vous ne répondrez pas.
69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
69Désormais le Fils de l’homme sera assis à la droite de la puissance de Dieu.
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
70Tous dirent: Tu es donc le Fils de Dieu? Et il leur répondit: Vous le dites, je le suis.
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
71Alors ils dirent: Qu’avons-nous encore besoin de témoignage? Nous l’avons entendu nous-mêmes de sa bouche.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.