הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Tongan Bible, Revised West Version
1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
1Pea naʻe ofi mai ʻae kātoanga ʻoe mā taʻemeʻafakatupu, ʻaia ʻoku ui ko e Lakaatu.
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
2Pea naʻe fifili ʻe he kau taulaʻeiki lahi mo e kau tangata tohi pe fēfeeʻi ʻenau tāmateʻi ia; ka naʻa nau manavahē ki he kakai.
3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
3¶ Pea hū ai ʻa Sētane kia Siutasi naʻe hingoa ko ʻIsikaliote, ko e taha ia ʻi he toko hongofulu ma toko ua.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
4Pea ʻalu ai ia, ʻonau alea mo e kau taulaʻeiki lahi mo e kau matāpule, pe fēfē ʻene lavakiʻi ia kiate kinautolu.
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
5Pea naʻa nau fiefia, ʻo alea fakapapau ke ʻatu ha paʻanga kiate ia.
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
6Pea loto ia ki ai ʻo ne lamasi ke tuʻumālie ʻene lavaki ia kiate kinautolu ʻi he ʻikai ʻi ai ha kakai.
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
7¶ Pea hokosia ʻae ʻaho ʻoe mā taʻemeʻafakatupu, ʻaia ʻoku totonu ke tāmateʻi ai ʻa e feilaulau ʻoe Lakaatu.
8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
8Pea fekauʻi ʻe ia ʻa Pita mo Sione, ʻo pehē, “Mo ō, ʻo teuteu ʻa e feilaulau ʻoe Lakaatu maʻatautolu, koeʻuhi ke tau kai.”
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
9Pea naʻa na pehē kiate ia, “Ko e potu fē ʻoku ke loto ke ma teuteu ai?”
10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
10Pea pehē ʻe ia kiate kinaua, “Vakai, ʻi hoʻomo hū ki he kolo, te mo fetaulaki mo e tangata ʻoku ne fua ʻae hina vai; mo muimui ʻiate ia ki he fale ʻe hū ia ki ai.
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
11Pea mo pehē ki he ʻeiki ʻoe fale, ‘ʻOku pehē mai ʻae ʻEiki kiate koe, “Kofaʻā ia ʻae potu te mau kai ai ʻa e feilaulau ʻoe Lakaatu mo ʻeku kau ākonga?”’
12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
12Pea ʻe fakahā ʻe ia kiate kimoua ʻae potu lahi ʻi ʻolunga kuo teuʻi: pea mo teuteu ai.”
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
13Pea naʻa na ō, ʻo na ʻilo ʻo hangē ko ʻene lea kiate kinaua; pea naʻa na teuteu ʻa e feilaulau ʻoe Lakaatu.
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
14Pea kuo hokosia ʻae feituʻu efiafi, pea nofo hifo ia, mo e kau ʻaposetolo ʻe toko hongofulu ma toko ua.
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
15Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Kuo u holi ʻi he holi lahi, ke tau kai mo kimoutolu ʻa e feilaulau ʻoe Lakaatu ni ʻi he teʻeki ai te u mate.
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
16He ʻoku ou tala atu kiate kimoutolu. ʻE ʻikai te u toe kai ia, kaeʻoua ke fakamoʻoni ia ʻi he puleʻanga ʻoe ʻOtua.”
17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
17Pea toʻo ʻe ia ʻae ipu, ʻo ne fakafetaʻi, ʻo pehē, “Toʻo eni, ʻo tufaki kiate kimoutolu:
18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
18He ʻoku ou tala atu kiate kimoutolu, ʻE ʻikai te u inu ʻi he fua ʻoe vaine, kaeʻoua ke hokosia ʻae puleʻanga ʻoe ʻOtua.”
19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
19¶ Pea toʻo ʻe ia ʻae mā, ʻo ne fakafetaʻi, mo tofitofi ia, ʻo ne ʻatu kiate kinautolu, ʻo pehē, “Ko hoku sino eni, ʻaia kuo foaki koeʻuhi ko kimoutolu: fai eni ʻi he fakamanatu kiate au.”
20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
20Pea hili ʻae ʻohomohe naʻe toʻo foki ʻe ia ʻae ipu, ʻo pehē, “Ko e ipu ni ko e fuakava foʻou ʻi hoku toto, ʻaia ʻoku lilingi koeʻuhi ko kimoutolu.
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
21¶ “Kae vakai, ko e nima ʻo ia ʻoku ne lavakiʻi au, ʻoku ʻiate au ʻi he keinangaʻanga.
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
22Pea ko e moʻoni ʻoku ʻalu ʻae Foha ʻoe tangata, ʻo hangē ko ia kuo tuʻutuʻuni: ka ʻe malaʻia ʻae tangata ko ia te ne lavakiʻi ia!”
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
23Pea naʻa nau kamata fakafefehuʻiʻaki ʻiate kinautolu, pe ko hai ia ʻiate kinautolu ʻe fai ʻae meʻa ni.
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
24¶ Pea naʻe ai ʻae kikihi foki ʻiate kinautolu, pe ko hai ʻiate kinautolu ʻe lahi.
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
25Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Ko e ngaahi tuʻi ʻoe Senitaile ʻoku nau puleʻi ʻakinautolu: pea ko kinautolu ʻoku pule kakaha, ʻoku nau ui ʻakinautolu ‘ko e angalelei.’
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
26Ka ʻe ʻikai pehē ʻiate kimoutolu: ka ko ia ʻoku lahi ʻiate kimoutolu, tuku ke tatau ia mo e ki mui; pea mo ia ʻoku pule, ke tatau mo ia ʻoku tauhi.
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
27He ko hai ʻoku lahi, ko ia ʻoku ne nofo ʻo kai, pe ko ia ʻoku ne tauhi? ʻIkai ko ia ʻoku nofo ʻo kai? Ka ʻoku ou ʻiate kimoutolu ʻo hangē ko ia ʻoku tauhi.
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
28“Ko kimoutolu ia kuo nofomaʻu mo au, ʻi hoku ngaahi ʻahiʻahi.
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
29Pea ʻoku ou tuʻutuʻuni kiate kimoutolu ha puleʻanga, ʻo hangē ko e tuʻutuʻuni ʻa ʻeku Tamai kiate au;
30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
30Koeʻuhi ke mou kai mo inu ʻi heʻeku keinangaʻanga ʻi hoku puleʻanga, mo nofo ʻi he ngaahi nofoʻa, ʻo fakamaau ʻae faʻahinga ʻe hongofulu ma ua ʻo ʻIsileli.
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
31¶ “Pea naʻe pehē ʻe he ʻEiki, Saimone, Saimone, vakai, ʻoku holi ʻa Sētane kiate kimoutolu, koeʻuhi ke ne fakatangaʻi ʻakimoutolu ʻo hangē ko e uite.
32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
32Ka kuo u hūfia koe, ke ʻoua naʻa mate hoʻo tui: pea ʻoka ke ka toe liliu, ke ke tokoni ho kāinga.”
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
33Pea pehē ʻe ia kiate ia, “ʻEiki, te u ʻalu mo koe ki he fale fakapōpula mo e mate.”
34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
34Pea pehē ʻe ia, “Pita, ʻoku ou tala kiate koe, ʻE ʻikai ʻuʻua ʻae moa ʻi he ʻaho ni, kaeʻoua ke tuʻo tolu hao fakafisi, ʻo pehē , ʻoku ʻikai te ke ʻilo au.”
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
35Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “ʻI heʻeku fekau atu ʻakimoutolu taʻehakatopaʻanga, pe ha kato kai, pe ha topuvaʻe, naʻa mou masiva ʻi ha meʻa?” Pea nau pehē, “ʻIkai.”
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
36Pea pehē ai ʻe ia kiate kinautolu, “Ka ko eni, ko ia ʻoku maʻu ʻae kato paʻanga, ke ne toʻo ia , pea mo e kato kai foki; pea ko ia ʻoku ʻikai haʻane heletā, ke fakatau ʻe ia ʻa hono kofu, pea maʻu ai ha taha.”
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
37He ʻoku ou tala atu kiate kimoutolu, ko e tohi ni, ‘Pea naʻe lau fakataha ia mo e kau angahala,’ ʻe fakamoʻoni ʻiate au: he ko e ngaahi meʻa ʻoku kau kiate au ʻe fakamoʻoni ki ai.”
38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
38Pea naʻa nau pehē, ‘ʻEiki, vakai, ko eni ʻae heletā ʻe ua.” Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “ʻOku lahi.”
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
39Pea haʻu kituaʻā ia, ʻo ʻalu ki he moʻunga ʻoe ʻOlive, ʻo hangē ko ʻene faʻa fai; pea muimui ʻa ʻene kau ākonga kiate ia.
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
40Pea kuo hoko ia ki he potu, pea ne pehē kiate kinautolu, “Mou lotu ke ʻoua naʻa mou hinga ki he ʻahiʻahi.”
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
41Pea mahuʻi ia ʻiate kinautolu, ʻo hangē ko e lisiʻanga maka hono mamaʻo , pea tūʻulutui, mo lotu,
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
42ʻo ne pehē, “ʻE Tamai, kapau ko ho finangalo, ʻave ʻae ipu ni ʻiate au: kaeʻoua naʻa fai hoku loto, ka ko e finangalo ʻoʻou.”
43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
43Pea naʻe fakahā mai ʻae ʻāngelo mei he langi kiate ia, ʻo ne fakamālohi ia.
44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
44Pea moʻua ia ʻi he mamahi lahi, pea ʻāsili ai ʻene lotu fakamātoato: pea ko ʻene tautaʻa ko e taʻataʻa naʻe tō ʻi he tulutā lalahi ki he kelekele.
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
45Pea tuʻu hake ia mei he lotu, ʻo haʻu ia ki heʻene kau ākonga, ʻo ne ʻilo ʻakinautolu ʻoku nau moʻumohea ʻi he mamahi.
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
46Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Ko e hā ʻoku mou mohe ai? Mou tuʻu ʻo lotu, telia naʻa mou tō ki he ʻahiʻahi.”
47]74-64[׃
47¶ Pea lolotonga ʻene lea, vakai, ko e kakai, pea mo ia naʻe ui ko Siutasi, ko e taha ʻi he toko hongofulu ma toko ua, naʻe muʻomuʻa ia kiate kinautolu, ʻo ne ʻunuʻunu atu kia Sisu ke ʻuma ki ai.
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
48Ka naʻe pehē ʻe Sisu kiate ia, “Siutasi, ʻoku ke lavakiʻi ʻae Foha ʻoe tangata ʻaki ʻae ʻuma?”
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
49Pea kuo mamata ʻakinautolu naʻe ʻiate ia ʻaia ʻe hoko, naʻa nau pehē kiate ia, “ʻEiki, te mau taaʻi ʻaki ʻae heletā?”
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
50¶ Pea naʻe taaʻi ʻe honau tokotaha ʻae tamaioʻeiki ʻae taulaʻeiki lahi, ʻo ne motuhi hono telinga toʻomataʻu.
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
51Pea leaange ʻa Sisu, ʻo pehē, “Tukuā, kuo lahi eni.” Pea ne ala ki hono telinga, ʻo fakamoʻui ia.
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
52Pea pehē ʻe Sisu ki he kau taulaʻeiki lahi, mo e kau pule ʻoe falelotu lahi, mo e kau mātuʻa, naʻe haʻu kiate ia, “Kuo mou omi mo e ngaahi heletā, mo e ngaahi ʻakau, ʻo hangē ki ha kaihaʻa?
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
53ʻI heʻeku ʻiate kimoutolu ʻi he falelotu lahi ʻi he ʻaho kotoa pē, naʻe ʻikai mafao atu ha nima kiate au: ka ko homou feituʻupō eni, mo e mālohi ʻoe fakapoʻuli.”
54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
54¶ Pea naʻa nau puke ai ia, pea taki ʻo ʻomi ia ki he fale ʻoe taulaʻeiki lahi. Pea naʻe muimui mamaʻo atu ʻa Pita.
55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
55Pea kuo nau tafu ʻae afi ʻi loto fale, ʻonau nonofo fakataha, pea nofo ki lalo ʻa Pita mo kinautolu.
56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
56Ka naʻe mamata kiate ia ʻae kaunanga ʻe tokotaha ʻi heʻene nofo ofi ki he afi, ʻo ne sio fakamamaʻu kiate ia, mo pehē, “Naʻe ʻiate ia foki ʻae tangata ni.”
57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
57Pea fakafisi ia, ʻo pehē, “ʻE fefine, ʻoku ʻikai te u ʻilo ia.”
58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
58Pea toe siʻi mo e mamata kiate ia ʻae tokotaha kehe, ʻo ne pehē, “ʻOku ke ʻonautolu foki.” Pea pehēange ʻe Pita, “ʻE tangata, ʻoku ʻikai.”
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
59Pea hili nai ʻae feituʻupō ʻe taha, mo ʻene lea fakapapau ʻae tokotaha, ʻo pehē, “Ko e moʻoni naʻe ʻiate ia foki ʻae siana ni; he ko e Kāleli ia.”
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
60Pea pehēange ʻe Pita, “ʻE tangata, ʻoku ʻikai te u ʻilo ʻaia ʻoku ke lea ki ai.” Pea fakafokifā pe, ʻi heʻene kei lea, naʻe ʻuʻua ʻae moa.
61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
61Pea tafoki ʻae ʻEiki ki mui, ʻo ne sio kia Pita, pea manatuʻi ʻe Pita ʻae lea ʻae ʻEiki, ʻi heʻene pehē kiate ia, “ʻE teʻeki ai ʻuʻua ʻae moa, kuo tuʻo tolu hao fakafisinga ʻiate au.”
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
62Pea ʻalu kituʻa ʻa Pita, ʻo tangi mamahi.
63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
63¶ Pea ko e kau tangata naʻe puke ʻa Sisu, naʻa nau manukiʻi ʻo taaʻi ia.
64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
64Pea hili ʻenau nonoʻo hono mata, naʻa nau sipiʻi hono mata, ʻo fehuʻi kiate ia, ʻo pehē, “Mate mai, Ko hai ia ʻoku ne sipiʻi koe?”
65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
65Pea naʻe lahi ʻae meʻa kovi kehekehe naʻa nau lea ʻaki kiate ia.
66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
66Pea ʻi heʻene ʻaho, naʻe fakataha leva ʻae kau mātuʻa ʻoe kakai mo e kau taulaʻeiki lahi mo e kau tangata tohi, ʻonau taki ia ki honau potu fakamaau, ʻonau pehē,
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
67“Ko koe ko e Kalaisi? Tala mai kiate kimautolu.” Pea pehē ʻe ia kiate kinautolu, “Kapau te u tala kiate kimoutolu, ʻe ʻikai te mou tui:
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
68Pea kapau te u fehuʻi foki, ʻe ʻikai te mou tala mai kiate au, pe tukuange au .
69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
69Ka hili eni, ʻe nofo ʻae Foha ʻoe tangata ʻi he nima toʻomataʻu ʻoe māfimafi ʻoe ʻOtua.”
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
70Pea nau pehē ai kotoa pē, “He ko e ʻAlo koe ʻoe ʻOtua?” Pea tala ʻe ia kiate kinautolu, “ʻOku mou pehē, pea ko au ia.”
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
71Pea naʻa nau pehē, “Koeʻumaʻā kiate kitautolu mo ha fakamoʻoni? He kuo tau fanongo ʻakitautolu mei hono fofonga ʻoʻona.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.