הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 22
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃
1Now the feast of unleavened bread drew nigh, which is called the Passover.
2והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃
2And the chief priests and scribes sought how they might kill him; for they feared the people.
3והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃
3¶ Then entered Satan into Judas surnamed Iscariot, being of the number of the twelve.
4וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃
4And he went his way, and communed with the chief priests and captains, how he might betray him unto them.
5וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃
5And they were glad, and covenanted to give him money.
6ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃
6And he promised, and sought opportunity to betray him unto them in the absence of the multitude.
7ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃
7¶ Then came the day of unleavened bread, when the passover must be killed.
8וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃
8And he sent Peter and John, saying, Go and prepare us the passover, that we may eat.
9ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃
9And they said unto him, Where wilt thou that we prepare?
10ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃
10And he said unto them, Behold, when ye are entered into the city, there shall a man meet you, bearing a pitcher of water; follow him into the house where he entereth in.
11ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃
11And ye shall say unto the goodman of the house, The Master saith unto thee, Where is the guestchamber, where I shall eat the passover with my disciples?
12והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃
12And he shall shew you a large upper room furnished: there make ready.
13וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃
13And they went, and found as he had said unto them: and they made ready the passover.
14ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃
14And when the hour was come, he sat down, and the twelve apostles with him.
15ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃
15And he said unto them, With desire I have desired to eat this passover with you before I suffer:
16כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃
16For I say unto you, I will not any more eat thereof, until it be fulfilled in the kingdom of God.
17ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃
17And he took the cup, and gave thanks, and said, Take this, and divide it among yourselves:
18כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃
18For I say unto you, I will not drink of the fruit of the vine, until the kingdom of God shall come.
19ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃
19¶ And he took bread, and gave thanks, and brake it , and gave unto them, saying, This is my body which is given for you: this do in remembrance of me.
20וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃
20Likewise also the cup after supper, saying, This cup is the new testament in my blood, which is shed for you.
21אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃
21¶ But, behold, the hand of him that betrayeth me is with me on the table.
22כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃
22And truly the Son of man goeth, as it was determined: but woe unto that man by whom he is betrayed!
23והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃
23And they began to enquire among themselves, which of them it was that should do this thing.
24וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃
24¶ And there was also a strife among them, which of them should be accounted the greatest.
25ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃
25And he said unto them, The kings of the Gentiles exercise lordship over them; and they that exercise authority upon them are called benefactors.
26ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃
26But ye shall not be so: but he that is greatest among you, let him be as the younger; and he that is chief, as he that doth serve.
27כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃
27For whether is greater, he that sitteth at meat, or he that serveth? is not he that sitteth at meat? but I am among you as he that serveth.
28ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃
28Ye are they which have continued with me in my temptations.
29לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃
29And I appoint unto you a kingdom, as my Father hath appointed unto me;
30למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃
30That ye may eat and drink at my table in my kingdom, and sit on thrones judging the twelve tribes of Israel.
31ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃
31¶ And the Lord said, Simon, Simon, behold, Satan hath desired to have you, that he may sift you as wheat:
32ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃
32But I have prayed for thee, that thy faith fail not: and when thou art converted, strengthen thy brethren.
33והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃
33And he said unto him, Lord, I am ready to go with thee, both into prison, and to death.
34ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃
34And he said, I tell thee, Peter, the cock shall not crow this day, before that thou shalt thrice deny that thou knowest me.
35ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃
35And he said unto them, When I sent you without purse, and scrip, and shoes, lacked ye any thing? And they said, Nothing.
36ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃
36Then said he unto them, But now, he that hath a purse, let him take it , and likewise his scrip: and he that hath no sword, let him sell his garment, and buy one.
37כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃
37For I say unto you, that this that is written must yet be accomplished in me, And he was reckoned among the transgressors: for the things concerning me have an end.
38ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃
38And they said, Lord, behold, here are two swords. And he said unto them, It is enough.
39ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃
39¶ And he came out, and went, as he was wont, to the mount of Olives; and his disciples also followed him.
40ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃
40And when he was at the place, he said unto them, Pray that ye enter not into temptation.
41והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃
41And he was withdrawn from them about a stone’s cast, and kneeled down, and prayed,
42אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃
42Saying, Father, if thou be willing, remove this cup from me: nevertheless not my will, but thine, be done.
43וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃
43And there appeared an angel unto him from heaven, strengthening him.
44ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃
44And being in an agony he prayed more earnestly: and his sweat was as it were great drops of blood falling down to the ground.
45ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃
45And when he rose up from prayer, and was come to his disciples, he found them sleeping for sorrow,
46]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃
46And said unto them, Why sleep ye? rise and pray, lest ye enter into temptation.
47]74-64[׃
47¶ And while he yet spake, behold a multitude, and he that was called Judas, one of the twelve, went before them, and drew near unto Jesus to kiss him.
48ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃
48But Jesus said unto him, Judas, betrayest thou the Son of man with a kiss?
49והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃
49When they which were about him saw what would follow, they said unto him, Lord, shall we smite with the sword?
50ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃
50¶ And one of them smote the servant of the high priest, and cut off his right ear.
51ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃
51And Jesus answered and said, Suffer ye thus far. And he touched his ear, and healed him.
52ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃
52Then Jesus said unto the chief priests, and captains of the temple, and the elders, which were come to him, Be ye come out, as against a thief, with swords and staves?
53ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃
53When I was daily with you in the temple, ye stretched forth no hands against me: but this is your hour, and the power of darkness.
54ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃
54¶ Then took they him, and led him , and brought him into the high priest’s house. And Peter followed afar off.
55ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃
55And when they had kindled a fire in the midst of the hall, and were set down together, Peter sat down among them.
56ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃
56But a certain maid beheld him as he sat by the fire, and earnestly looked upon him, and said, This man was also with him.
57ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃
57And he denied him, saying, Woman, I know him not.
58ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃
58And after a little while another saw him, and said, Thou art also of them. And Peter said, Man, I am not.
59ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃
59And about the space of one hour after another confidently affirmed, saying, Of a truth this fellow also was with him: for he is a Galilæan.
60ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃
60And Peter said, Man, I know not what thou sayest. And immediately, while he yet spake, the cock crew.
61ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃
61And the Lord turned, and looked upon Peter. And Peter remembered the word of the Lord, how he had said unto him, Before the cock crow, thou shalt deny me thrice.
62ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃
62And Peter went out, and wept bitterly.
63והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃
63¶ And the men that held Jesus mocked him, and smote him .
64ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃
64And when they had blindfolded him, they struck him on the face, and asked him, saying, Prophesy, who is it that smote thee?
65ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃
65And many other things blasphemously spake they against him.
66ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃
66¶ And as soon as it was day, the elders of the people and the chief priests and the scribes came together, and led him into their council, saying,
67ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃
67Art thou the Christ? tell us. And he said unto them, If I tell you, ye will not believe:
68וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃
68And if I also ask you , ye will not answer me, nor let me go.
69אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃
69Hereafter shall the Son of man sit on the right hand of the power of God.
70ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃
70Then said they all, Art thou then the Son of God? And he said unto them, Ye say that I am.
71ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃
71And they said, What need we any further witness? for we ourselves have heard of his own mouth.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.