הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 19
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויבוא ויעבר ביריחו׃
1And Jesus entered and passed through Jericho.
2והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃
2And, behold, there was a man named Zacchæus, which was the chief among the publicans, and he was rich.
3ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃
3And he sought to see Jesus who he was; and could not for the press, because he was little of stature.
4ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃
4And he ran before, and climbed up into a sycomore tree to see him: for he was to pass that way .
5ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃
5And when Jesus came to the place, he looked up, and saw him, and said unto him, Zacchæus, make haste, and come down; for to day I must abide at thy house.
6וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃
6And he made haste, and came down, and received him joyfully.
7וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃
7And when they saw it , they all murmured, saying, That he was gone to be guest with a man that is a sinner.
8ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃
8And Zacchæus stood, and said unto the Lord; Behold, Lord, the half of my goods I give to the poor; and if I have taken any thing from any man by false accusation, I restore him fourfold.
9ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃
9And Jesus said unto him, This day is salvation come to this house, forsomuch as he also is a son of Abraham.
10כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃
10For the Son of man is come to seek and to save that which was lost.
11ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃
11And as they heard these things, he added and spake a parable, because he was nigh to Jerusalem, and because they thought that the kingdom of God should immediately appear.
12על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃
12He said therefore, A certain nobleman went into a far country to receive for himself a kingdom, and to return.
13ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃
13And he called his ten servants, and delivered them ten pounds, and said unto them, Occupy till I come.
14ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃
14But his citizens hated him, and sent a message after him, saying, We will not have this man to reign over us.
15ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃
15And it came to pass, that when he was returned, having received the kingdom, then he commanded these servants to be called unto him, to whom he had given the money, that he might know how much every man had gained by trading.
16ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃
16Then came the first, saying, Lord, thy pound hath gained ten pounds.
17ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃
17And he said unto him, Well, thou good servant: because thou hast been faithful in a very little, have thou authority over ten cities.
18ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃
18And the second came, saying, Lord, thy pound hath gained five pounds.
19ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃
19And he said likewise to him, Be thou also over five cities.
20ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃
20And another came, saying, Lord, behold, here is thy pound, which I have kept laid up in a napkin:
21מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃
21For I feared thee, because thou art an austere man: thou takest up that thou layedst not down, and reapest that thou didst not sow.
22ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃
22And he saith unto him, Out of thine own mouth will I judge thee, thou wicked servant. Thou knewest that I was an austere man, taking up that I laid not down, and reaping that I did not sow:
23ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃
23Wherefore then gavest not thou my money into the bank, that at my coming I might have required mine own with usury?
24ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃
24And he said unto them that stood by, Take from him the pound, and give it to him that hath ten pounds.
25ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃
25(And they said unto him, Lord, he hath ten pounds.)
26הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃
26For I say unto you, That unto every one which hath shall be given; and from him that hath not, even that he hath shall be taken away from him.
27אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃
27But those mine enemies, which would not that I should reign over them, bring hither, and slay them before me.
28ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃
28¶ And when he had thus spoken, he went before, ascending up to Jerusalem.
29ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃
29And it came to pass, when he was come nigh to Bethphage and Bethany, at the mount called the mount of Olives, he sent two of his disciples,
30לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃
30Saying, Go ye into the village over against you ; in the which at your entering ye shall find a colt tied, whereon yet never man sat: loose him, and bring him hither .
31וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃
31And if any man ask you, Why do ye loose him ? thus shall ye say unto him, Because the Lord hath need of him.
32וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃
32And they that were sent went their way, and found even as he had said unto them.
33ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃
33And as they were loosing the colt, the owners thereof said unto them, Why loose ye the colt?
34ויאמרו האדון צריך לו׃
34And they said, The Lord hath need of him.
35ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃
35And they brought him to Jesus: and they cast their garments upon the colt, and they set Jesus thereon.
36ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃
36And as he went, they spread their clothes in the way.
37ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃
37And when he was come nigh, even now at the descent of the mount of Olives, the whole multitude of the disciples began to rejoice and praise God with a loud voice for all the mighty works that they had seen;
38ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃
38Saying, Blessed be the King that cometh in the name of the Lord: peace in heaven, and glory in the highest.
39ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃
39And some of the Pharisees from among the multitude said unto him, Master, rebuke thy disciples.
40ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃
40And he answered and said unto them, I tell you that, if these should hold their peace, the stones would immediately cry out.
41ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃
41¶ And when he was come near, he beheld the city, and wept over it,
42לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃
42Saying, If thou hadst known, even thou, at least in this thy day, the things which belong unto thy peace! but now they are hid from thine eyes.
43כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃
43For the days shall come upon thee, that thine enemies shall cast a trench about thee, and compass thee round, and keep thee in on every side,
44וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃
44And shall lay thee even with the ground, and thy children within thee; and they shall not leave in thee one stone upon another; because thou knewest not the time of thy visitation.
45ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃
45And he went into the temple, and began to cast out them that sold therein, and them that bought;
46ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃
46Saying unto them, It is written, My house is the house of prayer: but ye have made it a den of thieves.
47ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃
47And he taught daily in the temple. But the chief priests and the scribes and the chief of the people sought to destroy him,
48ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃
48And could not find what they might do: for all the people were very attentive to hear him.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.