הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 5
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃
1And it came to pass, that, as the people pressed upon him to hear the word of God, he stood by the lake of Gennesaret,
2וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃
2And saw two ships standing by the lake: but the fishermen were gone out of them, and were washing their nets.
3וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃
3And he entered into one of the ships, which was Simon’s, and prayed him that he would thrust out a little from the land. And he sat down, and taught the people out of the ship.
4ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃
4Now when he had left speaking, he said unto Simon, Launch out into the deep, and let down your nets for a draught.
5ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃
5And Simon answering said unto him, Master, we have toiled all the night, and have taken nothing: nevertheless at thy word I will let down the net.
6ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃
6And when they had this done, they inclosed a great multitude of fishes: and their net brake.
7ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃
7And they beckoned unto their partners, which were in the other ship, that they should come and help them. And they came, and filled both the ships, so that they began to sink.
8ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃
8When Simon Peter saw it , he fell down at Jesus’ knees, saying, Depart from me; for I am a sinful man, O Lord.
9כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃
9For he was astonished, and all that were with him, at the draught of the fishes which they had taken:
10וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃
10And so was also James, and John, the sons of Zebedee, which were partners with Simon. And Jesus said unto Simon, Fear not; from henceforth thou shalt catch men.
11ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃
11And when they had brought their ships to land, they forsook all, and followed him.
12ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃
12¶ And it came to pass, when he was in a certain city, behold a man full of leprosy: who seeing Jesus fell on his face, and besought him, saying, Lord, if thou wilt, thou canst make me clean.
13וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃
13And he put forth his hand, and touched him, saying, I will: be thou clean. And immediately the leprosy departed from him.
14ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃
14And he charged him to tell no man: but go, and shew thyself to the priest, and offer for thy cleansing, according as Moses commanded, for a testimony unto them.
15ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃
15But so much the more went there a fame abroad of him: and great multitudes came together to hear, and to be healed by him of their infirmities.
16והוא סר אל המדברות ויתפלל׃
16¶ And he withdrew himself into the wilderness, and prayed.
17ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃
17And it came to pass on a certain day, as he was teaching, that there were Pharisees and doctors of the law sitting by, which were come out of every town of Galilee, and Judæa, and Jerusalem: and the power of the Lord was present to heal them.
18והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃
18¶ And, behold, men brought in a bed a man which was taken with a palsy: and they sought means to bring him in, and to lay him before him.
19ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃
19And when they could not find by what way they might bring him in because of the multitude, they went upon the housetop, and let him down through the tiling with his couch into the midst before Jesus.
20וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃
20And when he saw their faith, he said unto him, Man, thy sins are forgiven thee.
21ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃
21And the scribes and the Pharisees began to reason, saying, Who is this which speaketh blasphemies? Who can forgive sins, but God alone?
22וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃
22But when Jesus perceived their thoughts, he answering said unto them, What reason ye in your hearts?
23מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃
23Whether is easier, to say, Thy sins be forgiven thee; or to say, Rise up and walk?
24אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃
24But that ye may know that the Son of man hath power upon earth to forgive sins, (he said unto the sick of the palsy,) I say unto thee, Arise, and take up thy couch, and go into thine house.
25וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃
25And immediately he rose up before them, and took up that whereon he lay, and departed to his own house, glorifying God.
26ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃
26And they were all amazed, and they glorified God, and were filled with fear, saying, We have seen strange things to day.
27ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃
27¶ And after these things he went forth, and saw a publican, named Levi, sitting at the receipt of custom: and he said unto him, Follow me.
28ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃
28And he left all, rose up, and followed him.
29ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃
29And Levi made him a great feast in his own house: and there was a great company of publicans and of others that sat down with them.
30]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃
30But their scribes and Pharisees murmured against his disciples, saying, Why do ye eat and drink with publicans and sinners?
31]13-03[׃
31And Jesus answering said unto them, They that are whole need not a physician; but they that are sick.
32לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃
32I came not to call the righteous, but sinners to repentance.
33ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃
33¶ And they said unto him, Why do the disciples of John fast often, and make prayers, and likewise the disciples of the Pharisees; but thine eat and drink?
34ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃
34And he said unto them, Can ye make the children of the bridechamber fast, while the bridegroom is with them?
35ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃
35But the days will come, when the bridegroom shall be taken away from them, and then shall they fast in those days.
36וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃
36¶ And he spake also a parable unto them; No man putteth a piece of a new garment upon an old; if otherwise, then both the new maketh a rent, and the piece that was taken out of the new agreeth not with the old.
37ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃
37And no man putteth new wine into old bottles; else the new wine will burst the bottles, and be spilled, and the bottles shall perish.
38אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
38But new wine must be put into new bottles; and both are preserved.
39ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃
39No man also having drunk old wine straightway desireth new: for he saith, The old is better.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.