הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
King James Version with Apocrypha
1אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
1Forasmuch as many have taken in hand to set forth in order a declaration of those things which are most surely believed among us,
2כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
2Even as they delivered them unto us, which from the beginning were eyewitnesses, and ministers of the word;
3חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
3It seemed good to me also, having had perfect understanding of all things from the very first, to write unto thee in order, most excellent Theophilus,
4למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
4That thou mightest know the certainty of those things, wherein thou hast been instructed.
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
5¶ There was in the days of Herod, the king of Judæa, a certain priest named Zacharias, of the course of Abia: and his wife was of the daughters of Aaron, and her name was Elisabeth.
6ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
6And they were both righteous before God, walking in all the commandments and ordinances of the Lord blameless.
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
7And they had no child, because that Elisabeth was barren, and they both were now well stricken in years.
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
8And it came to pass, that while he executed the priest’s office before God in the order of his course,
9וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
9According to the custom of the priest’s office, his lot was to burn incense when he went into the temple of the Lord.
10וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
10And the whole multitude of the people were praying without at the time of incense.
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
11And there appeared unto him an angel of the Lord standing on the right side of the altar of incense.
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
12And when Zacharias saw him , he was troubled, and fear fell upon him.
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
13But the angel said unto him, Fear not, Zacharias: for thy prayer is heard; and thy wife Elisabeth shall bear thee a son, and thou shalt call his name John.
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
14And thou shalt have joy and gladness; and many shall rejoice at his birth.
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
15For he shall be great in the sight of the Lord, and shall drink neither wine nor strong drink; and he shall be filled with the Holy Ghost, even from his mother’s womb.
16ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
16And many of the children of Israel shall he turn to the Lord their God.
17והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
17And he shall go before him in the spirit and power of Elias, to turn the hearts of the fathers to the children, and the disobedient to the wisdom of the just; to make ready a people prepared for the Lord.
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
18And Zacharias said unto the angel, Whereby shall I know this? for I am an old man, and my wife well stricken in years.
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
19And the angel answering said unto him, I am Gabriel, that stand in the presence of God; and am sent to speak unto thee, and to shew thee these glad tidings.
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
20And, behold, thou shalt be dumb, and not able to speak, until the day that these things shall be performed, because thou believest not my words, which shall be fulfilled in their season.
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
21And the people waited for Zacharias, and marvelled that he tarried so long in the temple.
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
22And when he came out, he could not speak unto them: and they perceived that he had seen a vision in the temple: for he beckoned unto them, and remained speechless.
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
23And it came to pass, that, as soon as the days of his ministration were accomplished, he departed to his own house.
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
24And after those days his wife Elisabeth conceived, and hid herself five months, saying,
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
25Thus hath the Lord dealt with me in the days wherein he looked on me , to take away my reproach among men.
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
26And in the sixth month the angel Gabriel was sent from God unto a city of Galilee, named Nazareth,
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
27To a virgin espoused to a man whose name was Joseph, of the house of David; and the virgin’s name was Mary.
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
28And the angel came in unto her, and said, Hail, thou that art highly favoured, the Lord is with thee: blessed art thou among women.
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
29And when she saw him , she was troubled at his saying, and cast in her mind what manner of salutation this should be.
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
30And the angel said unto her, Fear not, Mary: for thou hast found favour with God.
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
31And, behold, thou shalt conceive in thy womb, and bring forth a son, and shalt call his name JESUS.
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
32He shall be great, and shall be called the Son of the Highest: and the Lord God shall give unto him the throne of his father David:
33ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
33And he shall reign over the house of Jacob for ever; and of his kingdom there shall be no end.
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
34Then said Mary unto the angel, How shall this be, seeing I know not a man?
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
35And the angel answered and said unto her, The Holy Ghost shall come upon thee, and the power of the Highest shall overshadow thee: therefore also that holy thing which shall be born of thee shall be called the Son of God.
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
36And, behold, thy cousin Elisabeth, she hath also conceived a son in her old age: and this is the sixth month with her, who was called barren.
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
37For with God nothing shall be impossible.
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
38And Mary said, Behold the handmaid of the Lord; be it unto me according to thy word. And the angel departed from her.
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
39And Mary arose in those days, and went into the hill country with haste, into a city of Juda;
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
40And entered into the house of Zacharias, and saluted Elisabeth.
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
41And it came to pass, that, when Elisabeth heard the salutation of Mary, the babe leaped in her womb; and Elisabeth was filled with the Holy Ghost:
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
42And she spake out with a loud voice, and said, Blessed art thou among women, and blessed is the fruit of thy womb.
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
43And whence is this to me, that the mother of my Lord should come to me?
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
44For, lo, as soon as the voice of thy salutation sounded in mine ears, the babe leaped in my womb for joy.
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
45And blessed is she that believed: for there shall be a performance of those things which were told her from the Lord.
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
46And Mary said, My soul doth magnify the Lord,
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
47And my spirit hath rejoiced in God my Saviour.
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
48For he hath regarded the low estate of his handmaiden: for, behold, from henceforth all generations shall call me blessed.
49]94-84[׃
49For he that is mighty hath done to me great things; and holy is his name.
50וחסדו לדור דורים על יראיו׃
50And his mercy is on them that fear him from generation to generation.
51גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
51He hath shewed strength with his arm; he hath scattered the proud in the imagination of their hearts.
52הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
52He hath put down the mighty from their seats, and exalted them of low degree.
53רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃
53He hath filled the hungry with good things; and the rich he hath sent empty away.
54תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃
54He hath holpen his servant Israel, in remembrance of his mercy;
55כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃
55As he spake to our fathers, to Abraham, and to his seed for ever.
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
56And Mary abode with her about three months, and returned to her own house.
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
57Now Elisabeth’s full time came that she should be delivered; and she brought forth a son.
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
58And her neighbours and her cousins heard how the Lord had shewed great mercy upon her; and they rejoiced with her.
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
59And it came to pass, that on the eighth day they came to circumcise the child; and they called him Zacharias, after the name of his father.
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
60And his mother answered and said, Not so ; but he shall be called John.
61ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
61And they said unto her, There is none of thy kindred that is called by this name.
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
62And they made signs to his father, how he would have him called.
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
63And he asked for a writing table, and wrote, saying, His name is John. And they marvelled all.
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
64And his mouth was opened immediately, and his tongue loosed , and he spake, and praised God.
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
65And fear came on all that dwelt round about them: and all these sayings were noised abroad throughout all the hill country of Judæa.
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
66And all they that heard them laid them up in their hearts, saying, What manner of child shall this be! And the hand of the Lord was with him.
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
67And his father Zacharias was filled with the Holy Ghost, and prophesied, saying,
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
68Blessed be the Lord God of Israel; for he hath visited and redeemed his people,
69וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
69And hath raised up an horn of salvation for us in the house of his servant David;
70כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
70As he spake by the mouth of his holy prophets, which have been since the world began:
71ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃
71That we should be saved from our enemies, and from the hand of all that hate us;
72לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃
72To perform the mercy promised to our fathers, and to remember his holy covenant;
73את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
73The oath which he sware to our father Abraham,
74להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃
74That he would grant unto us, that we being delivered out of the hand of our enemies might serve him without fear,
75בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃
75In holiness and righteousness before him, all the days of our life.
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
76And thou, child, shalt be called the prophet of the Highest: for thou shalt go before the face of the Lord to prepare his ways;
77לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
77To give knowledge of salvation unto his people by the remission of their sins,
78ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
78Through the tender mercy of our God; whereby the dayspring from on high hath visited us,
79להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃
79To give light to them that sit in darkness and in the shadow of death, to guide our feet into the way of peace.
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
80And the child grew, and waxed strong in spirit, and was in the deserts till the day of his shewing unto Israel.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.