הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 1
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃
1Quoniam quidem multi conati sunt ordinare narrationem, quæ in nobis completæ sunt, rerum:
2כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃
2sicut tradiderunt nobis, qui ab initio ipsi viderunt, et ministri fuerunt sermonis:
3חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃
3visum est et mihi, assecuto omnia a principio diligenter, ex ordine tibi scribere, optime Theophile,
4למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃
4ut cognoscas eorum verborum, de quibus eruditus es, veritatem.
5כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃
5Fuit in diebus Herodis, regis Judææ, sacerdos quidam nomine Zacharias de vice Abia, et uxor illius de filiabus Aaron, et nomen ejus Elisabeth.
6ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃
6Erant autem justi ambo ante Deum, incedentes in omnibus mandatis et justificationibus Domini sine querela.
7ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃
7Et non erat illis filius, eo quod esset Elisabeth sterilis, et ambo processissent in diebus suis.
8ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃
8Factum est autem, cum sacerdotio fungeretur in ordine vicis suæ ante Deum,
9וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃
9secundum consuetudinem sacerdotii, sorte exiit ut incensum poneret, ingressus in templum Domini:
10וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃
10et omnis multitudo populi erat orans foris hora incensi.
11וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃
11Apparuit autem illi angelus Domini, stans a dextris altaris incensi.
12ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃
12Et Zacharias turbatus est videns, et timor irruit super eum.
13ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃
13Ait autem ad illum angelus: Ne timeas, Zacharia, quoniam exaudita est deprecatio tua: et uxor tua Elisabeth pariet tibi filium, et vocabis nomen ejus Joannem:
14והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃
14et erit gaudium tibi, et exsultatio, et multi in nativitate ejus gaudebunt:
15כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃
15erit enim magnus coram Domino: et vinum et siceram non bibet, et Spiritu Sancto replebitur adhuc ex utero matris suæ:
16ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃
16et multos filiorum Israël convertet ad Dominum Deum ipsorum:
17והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃
17et ipse præcedet ante illum in spiritu et virtute Eliæ: ut convertat corda patrum in filios, et incredulos ad prudentiam justorum, parare Domino plebem perfectam.
18ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃
18Et dixit Zacharias ad angelum: Unde hoc sciam? ego enim sum senex, et uxor mea processit in diebus suis.
19ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃
19Et respondens angelus dixit ei: Ego sum Gabriel, qui asto ante Deum: et missus sum loqui ad te, et hæc tibi evangelizare.
20והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃
20Et ecce eris tacens, et non poteris loqui usque in diem quo hæc fiant, pro eo quod non credidisti verbis meis, quæ implebuntur in tempore suo.
21והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃
21Et erat plebs exspectans Zachariam: et mirabantur quod tardaret ipse in templo.
22ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃
22Egressus autem non poterat loqui ad illos, et cognoverunt quod visionem vidisset in templo. Et ipse erat innuens illis, et permansit mutus.
23ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃
23Et factum est, ut impleti sunt dies officii ejus, abiit in domum suam:
24ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃
24post hos autem dies concepit Elisabeth uxor ejus, et occultabat se mensibus quinque, dicens:
25ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃
25Quia sic fecit mihi Dominus in diebus, quibus respexit auferre opprobrium meum inter homines.
26ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃
26In mense autem sexto, missus est angelus Gabriel a Deo in civitatem Galilææ, cui nomen Nazareth,
27אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃
27ad virginem desponsatam viro, cui nomen erat Joseph, de domo David: et nomen virginis Maria.
28ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃
28Et ingressus angelus ad eam dixit: Ave gratia plena: Dominus tecum: benedicta tu in mulieribus.
29והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃
29Quæ cum audisset, turbata est in sermone ejus, et cogitabat qualis esset ista salutatio.
30ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃
30Et ait angelus ei: Ne timeas, Maria: invenisti enim gratiam apud Deum.
31והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃
31Ecce concipies in utero, et paries filium, et vocabis nomen ejus Jesum:
32והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃
32hic erit magnus, et Filius Altissimi vocabitur, et dabit illi Dominus Deus sedem David patris ejus: et regnabit in domo Jacob in æternum,
33ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃
33et regni ejus non erit finis.
34ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃
34Dixit autem Maria ad angelum: Quomodo fiet istud, quoniam virum non cognosco?
35ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃
35Et respondens angelus dixit ei: Spiritus Sanctus superveniet in te, et virtus Altissimi obumbrabit tibi. Ideoque et quod nascetur ex te sanctum, vocabitur Filius Dei.
36והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃
36Et ecce Elisabeth cognata tua, et ipsa concepit filium in senectute sua: et hic mensis sextus est illi, quæ vocatur sterilis:
37כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃
37quia non erit impossibile apud Deum omne verbum.
38ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃
38Dixit autem Maria: Ecce ancilla Domini: fiat mihi secundum verbum tuum. Et discessit ab illa angelus.
39ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃
39Exsurgens autem Maria in diebus illis, abiit in montana cum festinatione, in civitatem Juda:
40ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃
40et intravit in domum Zachariæ, et salutavit Elisabeth.
41ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃
41Et factum est, ut audivit salutationem Mariæ Elisabeth, exsultavit infans in utero ejus: et repleta est Spiritu Sancto Elisabeth:
42ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃
42et exclamavit voce magna, et dixit: Benedicta tu inter mulieres, et benedictus fructus ventris tui.
43ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃
43Et unde hoc mihi, ut veniat mater Domini mei ad me?
44כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃
44Ecce enim ut facta est vox salutationis tuæ in auribus meis, exsultavit in gaudio infans in utero meo.
45ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃
45Et beata, quæ credidisti, quoniam perficientur ea, quæ dicta sunt tibi a Domino.
46ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃
46Et ait Maria: [Magnificat anima mea Dominum:
47ותגל רוחי באלהי ישעי׃
47et exsultavit spiritus meus in Deo salutari meo.
48]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃
48Quia respexit humilitatem ancillæ suæ: ecce enim ex hoc beatam me dicent omnes generationes,
49]94-84[׃
49quia fecit mihi magna qui potens est: et sanctum nomen ejus,
50וחסדו לדור דורים על יראיו׃
50et misericordia ejus a progenie in progenies timentibus eum.
51גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃
51Fecit potentiam in brachio suo: dispersit superbos mente cordis sui.
52הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃
52Deposuit potentes de sede, et exaltavit humiles.
53רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃
53Esurientes implevit bonis: et divites dimisit inanes.
54תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃
54Suscepit Israël puerum suum, recordatus misericordiæ suæ:
55כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃
55sicut locutus est ad patres nostros, Abraham et semini ejus in sæcula.]
56ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃
56Mansit autem Maria cum illa quasi mensibus tribus: et reversa est in domum suam.
57וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃
57Elisabeth autem impletum est tempus pariendi, et peperit filium.
58וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃
58Et audierunt vicini et cognati ejus quia magnificavit Dominus misericordiam suam cum illa, et congratulabantur ei.
59ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃
59Et factum est in die octavo, venerunt circumcidere puerum, et vocabant eum nomine patris sui Zachariam.
60ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃
60Et respondens mater ejus, dixit: Nequaquam, sed vocabitur Joannes.
61ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃
61Et dixerunt ad illam: Quia nemo est in cognatione tua, qui vocetur hoc nomine.
62וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃
62Innuebant autem patri ejus, quem vellet vocari eum.
63וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃
63Et postulans pugillarem scripsit, dicens: Joannes est nomen ejus. Et mirati sunt universi.
64ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃
64Apertum est autem illico os ejus, et lingua ejus, et loquebatur benedicens Deum.
65ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃
65Et factus est timor super omnes vicinos eorum: et super omnia montana Judææ divulgabantur omnia verba hæc:
66וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃
66et posuerunt omnes qui audierant in corde suo, dicentes: Quis, putas, puer iste erit? etenim manus Domini erat cum illo.
67וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃
67Et Zacharias pater ejus repletus est Spiritu Sancto: et prophetavit, dicens:
68ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃
68[Benedictus Dominus Deus Israël, quia visitavit, et fecit redemptionem plebis suæ:
69וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃
69et erexit cornu salutis nobis in domo David pueri sui,
70כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃
70sicut locutum est per os sanctorum, qui a sæculo sunt, prophetarum ejus:
71ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃
71salutem ex inimicis nostris, et de manu omnium qui oderunt nos:
72לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃
72ad faciendam misericordiam cum patribus nostris: et memorari testamenti sui sancti:
73את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃
73jusjurandum, quod juravit ad Abraham patrem nostrum, daturum se nobis
74להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃
74ut sine timore, de manu inimicorum nostrorum liberati, serviamus illi
75בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃
75in sanctitate et justitia coram ipso, omnibus diebus nostris.
76ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃
76Et tu puer, propheta Altissimi vocaberis: præibis enim ante faciem Domini parare vias ejus,
77לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃
77ad dandam scientiam salutis plebi ejus in remissionem peccatorum eorum
78ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃
78per viscera misericordiæ Dei nostri, in quibus visitavit nos, oriens ex alto:
79להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃
79illuminare his qui in tenebris et in umbra mortis sedent: ad dirigendos pedes nostros in viam pacis.]
80ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃
80Puer autem crescebat, et confortabatur spiritu: et erat in desertis usque in diem ostensionis suæ ad Israël.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.