הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Clementine Vulgate, 1598
1ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃
1Et factum est in una dierum, docente illo populum in templo, et evangelizante, convenerunt principes sacerdotum, et scribæ cum senioribus,
2ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
2et aiunt dicentes ad illum: Dic nobis in qua potestate hæc facis? aut quis est qui dedit tibi hanc potestatem?
3ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃
3Respondens autem Jesus, dixit ad illos: Interrogabo vos et ego unum verbum. Respondete mihi:
4טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃
4baptismus Joannis de cælo erat, an ex hominibus?
5ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
5At illi cogitabant intra se, dicentes: Quia si dixerimus: De cælo, dicet: Quare ergo non credidistis illi?
6ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃
6Si autem dixerimus: Ex hominibus, plebs universa lapidabit nos: certi sunt enim Joannem prophetam esse.
7ויענו לא ידענו מאין׃
7Et responderunt se nescire unde esset.
8ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
8Et Jesus ait illis: Neque ego dico vobis in qua potestate hæc facio.
9ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
9Cœpit autem dicere ad plebem parabolam hanc: Homo plantavit vineam, et locavit eam colonis: et ipse peregre fuit multis temporibus.
10ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃
10Et in tempore misit ad cultores servum, ut de fructu vineæ darent illi. Qui cæsum dimiserunt eum inanem.
11ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃
11Et addidit alterum servum mittere. Illi autem hunc quoque cædentes, et afficientes contumelia, dimiserunt inanem.
12ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃
12Et addidit tertium mittere: qui et illum vulnerantes ejecerunt.
13ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃
13Dixit autem dominus vineæ: Quid faciam? Mittam filium meum dilectum: forsitan, cum hunc viderint, verebuntur.
14וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃
14Quem cum vidissent coloni, cogitaverunt intra se, dicentes: Hic est hæres, occidamus illum, ut nostra fiat hæreditas.
15ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃
15Et ejectum illum extra vineam, occiderunt. Quid ergo faciet illis dominus vineæ?
16יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃
16veniet, et perdet colonos istos, et dabit vineam aliis. Quo audito, dixerunt illi: Absit.
17ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
17Ille autem aspiciens eos, ait: Quid est ergo hoc quod scriptum est: Lapidem quem reprobaverunt ædificantes, hic factus est in caput anguli?
18כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃
18Omnis qui ceciderit super illum lapidem, conquassabitur: super quem autem ceciderit, comminuet illum.
19ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
19Et quærebant principes sacerdotum et scribæ mittere in illum manus illa hora, et timuerunt populum: cognoverunt enim quod ad ipsos dixerit similitudinem hanc.
20ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃
20Et observantes miserunt insidiatores, qui se justos simularent, ut caperent eum in sermone, ut traderent illum principatui, et potestati præsidis.
21וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃
21Et interrogaverunt eum, dicentes: Magister, scimus quia recte dicis et doces: et non accipis personam, sed viam Dei in veritate doces.
22המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
22Licet nobis tributum dare Cæsari, an non?
23ויכר את נכליהם ויאמר להם׃
23Considerans autem dolum illorum, dixit ad eos: Quid me tentatis?
24מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃
24ostendite mihi denarium. Cujus habet imaginem et inscriptionem? Respondentes dixerunt ei: Cæsaris.
25ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
25Et ait illis: Reddite ergo quæ sunt Cæsaris, Cæsari: et quæ sunt Dei, Deo.
26ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
26Et non potuerunt verbum ejus reprehendere coram plebe: et mirati in responso ejus, tacuerunt.
27ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃
27Accesserunt autem quidam sadducæorum, qui negant esse resurrectionem, et interrogaverunt eum,
28מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃
28dicentes: Magister, Moyses scripsit nobis: Si frater alicujus mortuus fuerit habens uxorem, et hic sine liberis fuerit, ut accipiat eam frater ejus uxorem, et suscitet semen fratri suo.
29והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃
29Septem ergo fratres erant: et primus accepit uxorem, et mortuus est sine filiis.
30ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃
30Et sequens accepit illam, et ipse mortuus est sine filio.
31ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃
31Et tertius accepit illam. Similiter et omnes septem, et non reliquerunt semen, et mortui sunt.
32ובאחרונה מתה גם האשה׃
32Novissime omnium mortua est et mulier.
33והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃
33In resurrectione ergo, cujus eorum erit uxor? siquidem septem habuerunt eam uxorem.
34ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃
34Et ait illis Jesus: Filii hujus sæculi nubunt, et traduntur ad nuptias:
35והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃
35illi vero qui digni habebuntur sæculo illo, et resurrectione ex mortuis, neque nubent, neque ducent uxores:
36כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃
36neque enim ultra mori potuerunt: æquales enim angelis sunt, et filii sunt Dei, cum sint filii resurrectionis.
37וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃
37Quia vero resurgant mortui, et Moyses ostendit secus rubum, sicut dicit Dominum, Deum Abraham, et Deum Isaac, et Deum Jacob.
38והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃
38Deus autem non est mortuorum, sed vivorum: omnes enim vivunt ei.
39ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃
39Respondentes autem quidam scribarum, dixerunt ei: Magister, bene dixisti.
40ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃
40Et amplius non audebant eum quidquam interrogare.
41ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃
41Dixit autem ad illos: Quomodo dicunt Christum filium esse David?
42והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
42et ipse David dicit in libro Psalmorum: Dixit Dominus Domino meo: sede a dextris meis,
43עד אשית איביך הדם לרגליך׃
43donec ponam inimicos tuos scabellum pedum tuorum.
44הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃
44David ergo Dominum illum vocat: et quomodo filius ejus est?
45ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃
45Audiente autem omni populo, dixit discipulis suis:
46הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
46Attendite a scribis, qui volunt ambulare in stolis, et amant salutationes in foro, et primas cathedras in synagogis, et primos discubitus in conviviis,
47הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
47qui devorant domos viduarum, simulantes longam orationem: hi accipient damnationem majorem.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.