הבְּשׂוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה עַל־פִּי לוּקָס 20
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
World English Bible
1ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃
1On one of those days, as he was teaching the people in the temple and preaching the Good News, the priests and scribes came to him with the elders.
2ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃
2They asked him, “Tell us: by what authority do you do these things? Or who is giving you this authority?”
3ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃
3He answered them, “I also will ask you one question. Tell me:
4טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃
4the baptism of John, was it from heaven, or from men?”
5ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃
5They reasoned with themselves, saying, “If we say, ‘From heaven,’ he will say, ‘Why didn’t you believe him?’
6ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃
6But if we say, ‘From men,’ all the people will stone us, for they are persuaded that John was a prophet.”
7ויענו לא ידענו מאין׃
7They answered that they didn’t know where it was from.
8ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃
8Jesus said to them, “Neither will I tell you by what authority I do these things.”
9ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃
9He began to tell the people this parable: “A man planted a vineyard and rented it out to some farmers, and went into another country for a long time.
10ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃
10At the proper season, he sent a servant to the farmers to collect his share of the fruit of the vineyard. But the farmers beat him and sent him away empty.
11ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃
11He sent yet another servant, and they also beat him and treated him shamefully, and sent him away empty.
12ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃
12He sent yet a third, and they also wounded him and threw him out.
13ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃
13The lord of the vineyard said, ‘What shall I do? I will send my beloved son. It may be that seeing him, they will respect him.’
14וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃
14“But when the farmers saw him, they reasoned among themselves, saying, ‘This is the heir. Come, let’s kill him, that the inheritance may be ours.’
15ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃
15Then they threw him out of the vineyard and killed him. What therefore will the lord of the vineyard do to them?
16יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃
16He will come and destroy these farmers, and will give the vineyard to others.” When they heard that, they said, “May that never be!”
17ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃
17But he looked at them and said, “Then what is this that is written, ‘The stone which the builders rejected was made the chief cornerstone’?
18כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃
18Everyone who falls on that stone will be broken to pieces, but it will crush whomever it falls on to dust.”
19ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃
19The chief priests and the scribes sought to lay hands on him that very hour, but they feared the people—for they knew he had spoken this parable against them.
20ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃
20They watched him and sent out spies, who pretended to be righteous, that they might trap him in something he said, so as to deliver him up to the power and authority of the governor.
21וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃
21They asked him, “Teacher, we know that you say and teach what is right, and aren’t partial to anyone, but truly teach the way of God.
22המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃
22Is it lawful for us to pay taxes to Caesar, or not?”
23ויכר את נכליהם ויאמר להם׃
23But he perceived their craftiness, and said to them, “Why do you test me?
24מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃
24Show me a denarius. Whose image and inscription are on it?” They answered, “Caesar’s.”
25ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃
25He said to them, “Then give to Caesar the things that are Caesar’s, and to God the things that are God’s.”
26ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃
26They weren’t able to trap him in his words before the people. They marveled at his answer and were silent.
27ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃
27Some of the Sadducees came to him, those who deny that there is a resurrection.
28מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃
28They asked him, “Teacher, Moses wrote to us that if a man’s brother dies having a wife, and he is childless, his brother should take the wife and raise up children for his brother.
29והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃
29There were therefore seven brothers. The first took a wife, and died childless.
30ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃
30The second took her as wife, and he died childless.
31ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃
31The third took her, and likewise the seven all left no children, and died.
32ובאחרונה מתה גם האשה׃
32Afterward the woman also died.
33והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃
33Therefore in the resurrection whose wife of them will she be? For the seven had her as a wife.”
34ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃
34Jesus said to them, “The children of this age marry and are given in marriage.
35והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃
35But those who are considered worthy to attain to that age and the resurrection from the dead neither marry nor are given in marriage.
36כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃
36For they can’t die any more, for they are like the angels and are children of God, being children of the resurrection.
37וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃
37But that the dead are raised, even Moses showed at the bush, when he called the Lord ‘The God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.’
38והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃
38Now he is not the God of the dead, but of the living, for all are alive to him.”
39ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃
39Some of the scribes answered, “Teacher, you speak well.”
40ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃
40They didn’t dare to ask him any more questions.
41ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃
41He said to them, “Why do they say that the Christ is David’s son?
42והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃
42David himself says in the book of Psalms, ‘The Lord said to my Lord, “Sit at my right hand,
43עד אשית איביך הדם לרגליך׃
43until I make your enemies the footstool of your feet.”’
44הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃
44“David therefore calls him Lord, so how is he his son?”
45ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃
45In the hearing of all the people, he said to his disciples,
46הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃
46“Beware of those scribes who like to walk in long robes, and love greetings in the marketplaces, the best seats in the synagogues, and the best places at feasts;
47הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃
47who devour widows’ houses, and for a pretense make long prayers. These will receive greater condemnation.”
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.