2 שְׁמוּאֵל 1
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Douay-Rheims Bible, American Edition (1899)
1ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃
1Now it came to pass, after Saul was dead, that David returned from the slaughter of the Amalecites, and abode two days in Siceleg.
2ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃
2And on the third day, there appeared a man who came out of Saul’s camp, with his garments rent, and dust strewed on his head: and when he came to David, he fell upon his face, and adored.
3ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃
3And David said to him: From whence comest thou? And he said to him: I am fled out of the camp of Israel.
4ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃
4And David said unto him: What is the matter that is come to pass? tell me. He said: The people are fled from the battle, and many of the people are fallen and dead: moreover Saul and Jonathan his son are slain.
5ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃
5And David said to the young man that told him: How knowest thou that Saul and Jonathan his son, are dead?
6ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃
6And the young man that told him, said: I came by chance upon mount Gelboe, and Saul leaned upon his spear: and the chariots and horsemen drew nigh unto him,
7ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃
7And looking behind him, and seeing me, he called me. And I answered, Here am I.
8ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃
8And he said to me: Who art thou? And I said to him: I am an Amalecite.
9ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃
9And he said to me: Stand over me, and kill me: for anguish is come upon me, and as yet my whole life is in me.
10ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃
10So standing over him, I killed him: for I knew that he could not live after the fall: and I took the diadem that was on his head, and the bracelet that was on his arm and have brought them hither to thee, my lord.
11ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃
11Then David took hold of his garments and rent them, and likewise all the men that were with him.
12ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃
12And they mourned, and wept, and fasted until evening for Saul, and for Jonathan his son, and for the people of the Lord, and for the house of Israel, because they were fallen by the sword.
13ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃
13And David said to the young man that told him: Whence art thou? He answered: I am the son of a stranger of Amalee.
14ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃
14David said to him: Why didst thou not fear to put out thy hand to kill the Lord’s anointed?
15ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃
15And David calling one of his servants, said: Go near and fall upon him. And he struck him so that he died.
16ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃
16And David said to him: Thy blood be upon thy own head: for thy own mouth hath spoken against thee, saying: I have slain the Lord’s anointed.
17ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃
17And David made this kind of lamentation over Saul, and over Jonathan his son.
18ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃
18(Also he commanded that they should teach the children of Juda the use of the bow, as it is written in the book of the just.) And he said: Consider, O Israel, for them that are dead, wounded on thy high places.
19הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃
19The illustrious of Israel are slain upon thy mountains: how are the valiant fallen?
20אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃
20Tell it not in Geth, publish it not in the streets of Ascalon: lest the daughters of the Philistines rejoice, lest the daughters of the uncircumcised triumph,
21הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃
21Ye mountains of Gelboe, let neither dew, nor rain come upon you, neither be they fields of firstfruits: for there was cast away the shield of the valiant, the shield of Saul as though he had not been anointed with oil.
22מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃
22From the blood of the slain, from the fat of the valiant, the arrow of Jonathan never turned back, and the sword of Saul did not return empty.
23שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃
23Saul and Jonathan, lovely, and comely in their life, even in death they were not divided: they were swifter than eagles, stronger than lions.
24בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃
24Ye daughters of Israel, weep over Saul, who clothed you with scarlet in delights, who gave ornaments of gold for your attire.
25איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃
25How are the valiant fallen in battle? Jonathan slain in the high places?
26צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃
26I grieve for thee, my brother Jonathan: exceeding beautiful, and amiable to me above the love of women. As the mother loveth her only son, so did I love thee.
27איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃
27How are the valiant fallen, and the weapons of war perished?
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.