תְהִלִּים 88
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Lutherbibel 1912
1שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃
1Ein Psalmlied der Kinder Korah, vorzusingen, von der Schwachheit der Elenden. Eine Unterweisung Hemans, des Esrahiten. HERR, Gott, mein Heiland, ich schreie Tag und Nacht vor dir.
2תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי׃
2Laß mein Gebet vor dich kommen; neige deine Ohren zu meinem Geschrei.
3כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃
3Denn meine Seele ist voll Jammers, und mein Leben ist nahe dem Tode.
4נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל׃
4Ich bin geachtet gleich denen, die in die Grube fahren; ich bin ein Mann, der keine Hilfe hat.
5במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃
5Ich liege unter den Toten verlassen wie die Erschlagenen, die im Grabe liegen, deren du nicht mehr gedenkst und die von deiner Hand abgesondert sind.
6שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃
6Du hast mich in die Grube hinuntergelegt, in die Finsternis und in die Tiefe.
7עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃
7Dein Grimm drückt mich; du drängst mich mit allen deinen Fluten. (Sela.)
8הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃
8Meine Freunde hast du ferne von mir getan; du hast mich ihnen zum Greuel gemacht. Ich liege gefangen und kann nicht herauskommen.
9עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃
9Meine Gestalt ist jämmerlich vor Elend. HERR, ich rufe dich an täglich; ich breite meine Hände aus zu dir.
10הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה׃
10Wirst du denn unter den Toten Wunder tun, oder werden die Verstorbenen aufstehen und dir danken? (Sela.)
11היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃
11Wird man in Gräbern erzählen deine Güte, und deine Treue im Verderben?
12היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃
12Mögen denn deine Wunder in der Finsternis erkannt werden oder deine Gerechtigkeit in dem Lande, da man nichts gedenkt?
13ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃
13Aber ich schreie zu dir, HERR, und mein Gebet kommt frühe vor dich.
14למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃
14Warum verstößest du, HERR, meine Seele und verbirgst dein Antlitz vor mir?
15עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃
15Ich bin elend und ohnmächtig, daß ich so verstoßen bin; ich leide deine Schrecken, daß ich fast verzage.
16עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃
16Dein Grimm geht über mich; dein Schrecken drückt mich.
17סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃
17Sie umgeben mich täglich wie Wasser und umringen mich miteinander.
18הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃
18Du machst, daß meine Freunde und Nächsten und meine Verwandten sich ferne von mir halten um solches Elends willen.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.