תְהִלִּים 107
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Louis Segond 1910
1הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃
1Louez l’Éternel, car il est bon, Car sa miséricorde dure à toujours!
2יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃
2Qu’ainsi disent les rachetés de l’Éternel, Ceux qu’il a délivrés de la main de l’ennemi,
3ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃
3Et qu’il a rassemblés de tous les pays, De l’orient et de l’occident, du nord et de la mer!
4תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃
4Ils erraient dans le désert, ils marchaient dans la solitude, Sans trouver une ville où ils pussent habiter.
5רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃
5Ils souffraient de la faim et de la soif; Leur âme était languissante.
6ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃
6Dans leur détresse, ils crièrent à l’Éternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
7וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃
7Il les conduisit par le droit chemin, Pour qu’ils arrivassent dans une ville habitable.
8יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
8Qu’ils louent l’Éternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l’homme!
9כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃
9Car il a satisfait l’âme altérée, Il a comblé de biens l’âme affamée.
10ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃
10Ceux qui avaient pour demeure les ténèbres et l’ombre de la mort Vivaient captifs dans la misère et dans les chaînes,
11כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃
11Parce qu’ils s’étaient révoltés contre les paroles de Dieu, Parce qu’ils avaient méprisé le conseil du Très-Haut.
12ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃
12Il humilia leur cœur par la souffrance; Ils succombèrent, et personne ne les secourut.
13ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
13Dans leur détresse, ils crièrent à l’Éternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
14יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃
14Il les fit sortir des ténèbres et de l’ombre de la mort, Et il rompit leurs liens.
15יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
15Qu’ils louent l’Éternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l’homme!
16כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃
16Car il a brisé les portes d’airain, Il a rompu les verrous de fer.
17אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃
17Les insensés, par leur conduite coupable Et par leurs iniquités, s’étaient rendus malheureux.
18כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃
18Leur âme avait en horreur toute nourriture, Et ils touchaient aux portes de la mort.
19ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃
19Dans leur détresse, ils crièrent à l’Éternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
20ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃
20Il envoya sa parole et les guérit, Il les fit échapper de la fosse.
21יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
21Qu’ils louent l’Éternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l’homme!
22ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃
22Qu’ils offrent des sacrifices d’actions de grâces, Et qu’ils publient ses œuvres avec des cris de joie!
23יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃
23Ceux qui étaient descendus sur la mer dans des navires, Et qui travaillaient sur les grandes eaux,
24המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃
24Ceux-là virent les œuvres de l’Éternel Et ses merveilles au milieu de l’abîme.
25ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃
25Il dit, et il fit souffler la tempête, Qui souleva les flots de la mer.
26יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃
26Ils montaient vers les cieux, ils descendaient dans l’abîme; Leur âme était éperdue en face du danger;
27יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃
27Saisis de vertige, ils chancelaient comme un homme ivre, Et toute leur habileté était anéantie.
28ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃
28Dans leur détresse, ils crièrent à l’Éternel, Et il les délivra de leurs angoisses;
29יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃
29Il arrêta la tempête, ramena le calme, Et les ondes se turent.
30וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃
30Ils se réjouirent de ce qu’elles s’étaient apaisées, Et l’Éternel les conduisit au port désiré.
31יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃
31Qu’ils louent l’Éternel pour sa bonté, Et pour ses merveilles en faveur des fils de l’homme!
32וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃
32Qu’ils l’exaltent dans l’assemblée du peuple, Et qu’ils le célèbrent dans la réunion des anciens!
33ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃
33Il change les fleuves en désert, Et les sources d’eaux en terre desséchée,
34ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃
34Le pays fertile en pays salé, A cause de la méchanceté de ses habitants.
35ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃
35Il change le désert en étang, Et la terre aride en sources d’eaux,
36ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃
36Et il y établit ceux qui sont affamés. Ils fondent une ville pour l’habiter;
37ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃
37Ils ensemencent des champs, plantent des vignes, Et ils en recueillent les produits.
38ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃
38Il les bénit, et ils deviennent très nombreux, Et il ne diminue point leur bétail.
39וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃
39Sont-ils amoindris et humiliés Par l’oppression, le malheur et la souffrance;
40שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃
40Verse-t-il le mépris sur les grands, Les fait-il errer dans des déserts sans chemin,
41וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃
41Il relève l’indigent et le délivre de la misère, Il multiplie les familles comme des troupeaux.
42יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃
42Les hommes droits le voient et se réjouissent, Mais toute iniquité ferme la bouche.
43מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃
43Que celui qui est sage prenne garde à ces choses, Et qu’il soit attentif aux bontés de l’Éternel.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.