תְהִלִּים 69
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Louis Segond 1910
1למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃
1Au chef des chantres. Sur les lis. De David.
2טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃
2Sauve-moi, ô Dieu! Car les eaux menacent ma vie.
3יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃
3J’enfonce dans la boue, sans pouvoir me tenir; Je suis tombé dans un gouffre, et les eaux m’inondent.
4רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃
4Je m’épuise à crier, mon gosier se dessèche, Mes yeux se consument, tandis que je regarde vers mon Dieu.
5אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃
5Ils sont plus nombreux que les cheveux de ma tête, Ceux qui me haïssent sans cause; Ils sont puissants, ceux qui veulent me perdre, Qui sont à tort mes ennemis. Ce que je n’ai pas dérobé, il faut que je le restitue.
6אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃
6O Dieu! Tu connais ma folie, Et mes fautes ne te sont point cachées.
7כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃
7Que ceux qui espèrent en toi ne soient pas confus à cause de moi, Seigneur, Éternel des armées! Que ceux qui te cherchent ne soient pas dans la honte à cause de moi, Dieu d’Israël!
8מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃
8Car c’est pour toi que je porte l’opprobre, Que la honte couvre mon visage;
9כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃
9Je suis devenu un étranger pour mes frères, Un inconnu pour les fils de ma mère.
10ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃
10Car le zèle de ta maison me dévore, Et les outrages de ceux qui t’insultent tombent sur moi.
11ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃
11Je verse des larmes et je jeûne, Et c’est ce qui m’attire l’opprobre;
12ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃
12Je prends un sac pour vêtement, Et je suis l’objet de leurs sarcasmes.
13ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃
13Ceux qui sont assis à la porte parlent de moi, Et les buveurs de liqueurs fortes me mettent en chansons.
14הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃
14Mais je t’adresse ma prière, ô Éternel! Que ce soit le temps favorable, ô Dieu, par ta grande bonté! Réponds-moi, en m’assurant ton secours!
15אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃
15Retire-moi de la boue, et que je n’enfonce plus! Que je sois délivré de mes ennemis et du gouffre!
16ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃
16Que les flots ne m’inondent plus, Que l’abîme ne m’engloutisse pas, Et que la fosse ne se ferme pas sur moi!
17ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃
17Exauce-moi, Éternel! Car ta bonté est immense. Dans tes grandes compassions, tourne vers moi les regards,
18קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃
18Et ne cache pas ta face à ton serviteur! Puisque je suis dans la détresse, hâte-toi de m’exaucer!
19אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃
19Approche-toi de mon âme, délivre-la! Sauve-moi, à cause de mes ennemis!
20חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃
20Tu connais mon opprobre, ma honte, mon ignominie; Tous mes adversaires sont devant toi.
21ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃
21L’opprobre me brise le cœur, et je suis malade; J’attends de la pitié, mais en vain, Des consolateurs, et je n’en trouve aucun.
22יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃
22Ils mettent du fiel dans ma nourriture, Et, pour apaiser ma soif, ils m’abreuvent de vinaigre.
23תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃
23Que leur table soit pour eux un piège, Et un filet au sein de leur sécurité!
24שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃
24Que leurs yeux s’obscurcissent et ne voient plus, Et fais continuellement chanceler leurs reins!
25תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃
25Répands sur eux ta colère, Et que ton ardente fureur les atteigne!
26כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃
26Que leur demeure soit dévastée, Qu’il n’y ait plus d’habitants dans leurs tentes!
27תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃
27Car ils persécutent celui que tu frappes, Ils racontent les souffrances de ceux que tu blesses.
28ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃
28Ajoute des iniquités à leurs iniquités, Et qu’ils n’aient point part à ta miséricorde!
29ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃
29Qu’ils soient effacés du livre de vie, Et qu’ils ne soient point inscrits avec les justes!
30אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃
30Moi, je suis malheureux et souffrant: O Dieu, que ton secours me relève!
31ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃
31Je célébrerai le nom de Dieu par des cantiques, Je l’exalterai par des louanges.
32ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃
32Cela est agréable à l’Éternel, plus qu’un taureau Avec des cornes et des sabots.
33כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃
33Les malheureux le voient et se réjouissent; Vous qui cherchez Dieu, que votre cœur vive!
34יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃
34Car l’Éternel écoute les pauvres, Et il ne méprise point ses captifs.
35כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃
35Que les cieux et la terre le célèbrent, Les mers et tout ce qui s’y meut!
36וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃
36Car Dieu sauvera Sion, et bâtira les villes de Juda; On s’y établira, et l’on en prendra possession;
no verse 37 in this text
37La postérité de ses serviteurs en fera son héritage, Et ceux qui aiment son nom y auront leur demeure.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.