תְהִלִּים 39
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Louis Segond 1910
1למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃
1Au chef des chantres. A Jeduthun, Psaume de David.
2נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃
2Je disais: Je veillerai sur mes voies, De peur de pécher par ma langue; Je mettrai un frein à ma bouche, Tant que le méchant sera devant moi.
3חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃
3Je suis resté muet, dans le silence; Je me suis tu, quoique malheureux; Et ma douleur n’était pas moins vive.
4הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃
4Mon cœur brûlait au-dedans de moi, Un feu intérieur me consumait, Et la parole est venue sur ma langue.
5הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃
5Éternel! Dis-moi quel est le terme de ma vie, Quelle est la mesure de mes jours; Que je sache combien je suis fragile.
6אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃
6Voici, tu as donné à mes jours la largeur de la main, Et ma vie est comme un rien devant toi. Oui, tout homme debout n’est qu’un souffle. — Pause.
7ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃
7Oui, l’homme se promène comme une ombre, Il s’agite vainement; Il amasse, et il ne sait qui recueillera.
8מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃
8Maintenant, Seigneur, que puis-je espérer? En toi est mon espérance.
9נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃
9Délivre-moi de toutes mes transgressions! Ne me rends pas l’opprobre de l’insensé!
10הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃
10Je reste muet, je n’ouvre pas la bouche, Car c’est toi qui agis.
11בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃
11Détourne de moi tes coups! Je succombe sous les attaques de ta main.
12שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃
12Tu châties l’homme en le punissant de son iniquité, Tu détruis comme la teigne ce qu’il a de plus cher. Oui, tout homme est un souffle. — Pause.
13השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃
13Écoute ma prière, Éternel, et prête l’oreille à mes cris! Ne sois pas insensible à mes larmes! Car je suis un étranger chez toi, Un habitant, comme tous mes pères.
no verse 14 in this text
14Détourne de moi le regard, et laisse-moi respirer, Avant que je m’en aille et que ne sois plus!
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.