תְהִלִּים 78
Modern Hebrew BibleTranslation
Modern Hebrew Bible
Louis Segond 1910
1משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃
1Cantique d’Asaph. Mon peuple, écoute mes instructions! Prêtez l’oreille aux paroles de ma bouche!
2אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃
2J’ouvre la bouche par des sentences, Je publie la sagesse des temps anciens.
3אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃
3Ce que nous avons entendu, ce que nous savons, Ce que nos pères nous ont raconté,
4לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃
4Nous ne le cacherons point à leurs enfants; Nous dirons à la génération future les louanges de l’Éternel, Et sa puissance, et les prodiges qu’il a opérés.
5ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃
5Il a établi un témoignage en Jacob, Il a mis une loi en Israël, Et il a ordonné à nos pères de l’enseigner à leurs enfants,
6למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃
6Pour qu’elle fût connue de la génération future, Des enfants qui naîtraient, Et que, devenus grands, ils en parlassent à leurs enfants,
7וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃
7Afin qu’ils missent en Dieu leur confiance, Qu’ils n’oubliassent pas les œuvres de Dieu, Et qu’ils observassent ses commandements,
8ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃
8Afin qu’ils ne fussent pas, comme leurs pères, Une race indocile et rebelle, Une race dont le cœur n’était pas ferme, Et dont l’esprit n’était pas fidèle à Dieu.
9בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃
9Les fils d’Éphraïm, armés et tirant de l’arc, Tournèrent le dos le jour du combat.
10לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃
10Ils ne gardèrent point l’alliance de Dieu, Et ils refusèrent de marcher selon sa loi.
11וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃
11Ils mirent en oubli ses œuvres, Ses merveilles qu’il leur avait fait voir.
12נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃
12Devant leurs pères il avait fait des prodiges, Au pays d’Égypte, dans les campagnes de Tsoan.
13בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃
13Il fendit la mer et leur ouvrit un passage, Il fit dresser les eaux comme une muraille.
14וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃
14Il les conduisit le jour par la nuée, Et toute la nuit par un feu éclatant.
15יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃
15Il fendit des rochers dans le désert, Et il donna à boire comme des flots abondants;
16ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃
16Du rocher il fit jaillir des sources, Et couler des eaux comme des fleuves.
17ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃
17Mais ils continuèrent à pécher contre lui, A se révolter contre le Très-Haut dans le désert.
18וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃
18Ils tentèrent Dieu dans leur cœur, En demandant de la nourriture selon leur désir.
19וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃
19Ils parlèrent contre Dieu, Ils dirent: Dieu pourrait-il Dresser une table dans le désert?
20הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃
20Voici, il a frappé le rocher, et des eaux ont coulé, Et des torrents se sont répandus; Pourra-t-il aussi donner du pain, Ou fournir de la viande à son peuple?
21לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃
21L’Éternel entendit, et il fut irrité; Un feu s’alluma contre Jacob, Et la colère s’éleva contre Israël,
22כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃
22Parce qu’ils ne crurent pas en Dieu, Parce qu’ils n’eurent pas confiance dans son secours.
23ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃
23Il commanda aux nuages d’en haut, Et il ouvrit les portes des cieux;
24וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃
24Il fit pleuvoir sur eux la manne pour nourriture, Il leur donna le blé du ciel.
25לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃
25Ils mangèrent tous le pain des grands, Il leur envoya de la nourriture à satiété.
26יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃
26Il fit souffler dans les cieux le vent d’orient, Et il amena par sa puissance le vent du midi;
27וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃
27Il fit pleuvoir sur eux la viande comme de la poussière, Et comme le sable des mers les oiseaux ailés;
28ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃
28Il les fit tomber au milieu de leur camp, Tout autour de leurs demeures.
29ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃
29Ils mangèrent et se rassasièrent abondamment: Dieu leur donna ce qu’ils avaient désiré.
30לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃
30Ils n’avaient pas satisfait leur désir, Ils avaient encore leur nourriture dans la bouche,
31ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃
31Lorsque la colère de Dieu s’éleva contre eux; Il frappa de mort les plus vigoureux, Il abattit les jeunes hommes d’Israël.
32בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃
32Malgré tout cela, ils continuèrent à pécher, Et ne crurent point à ses prodiges.
33ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃
33Il consuma leurs jours par la vanité, Et leurs années par une fin soudaine.
34אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃
34Quand il les frappait de mort, ils le cherchaient, Ils revenaient et se tournaient vers Dieu;
35ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃
35Ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, Que le Dieu Très-Haut était leur libérateur.
36ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃
36Mais ils le trompaient de la bouche, Et ils lui mentaient de la langue;
37ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃
37Leur cœur n’était pas ferme envers lui, Et ils n’étaient pas fidèles à son alliance.
38והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃
38Toutefois, dans sa miséricorde, il pardonne l’iniquité et ne détruit pas; Il retient souvent sa colère et ne se livre pas à toute sa fureur.
39ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃
39Il se souvint qu’ils n’étaient que chair, Un souffle qui s’en va et ne revient pas.
40כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃
40Que de fois ils se révoltèrent contre lui dans le désert! Que de fois ils l’irritèrent dans la solitude!
41וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃
41Ils ne cessèrent de tenter Dieu, Et de provoquer le Saint d’Israël.
42לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃
42Ils ne se souvinrent pas de sa puissance, Du jour où il les délivra de l’ennemi,
43אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃
43Des miracles qu’il accomplit en Égypte, Et de ses prodiges dans les campagnes de Tsoan.
44ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃
44Il changea leurs fleuves en sang, Et ils ne purent en boire les eaux.
45ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃
45Il envoya contre eux des mouches venimeuses qui les dévorèrent, Et des grenouilles qui les détruisirent.
46ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃
46Il livra leurs récoltes aux sauterelles, Le produit de leur travail aux sauterelles.
47יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃
47Il fit périr leurs vignes par la grêle, Et leurs sycomores par la gelée.
48ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃
48Il abandonna leur bétail à la grêle, Et leurs troupeaux au feu du ciel.
49ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃
49Il lança contre eux son ardente colère, La fureur, la rage et la détresse, Une troupe de messagers de malheur.
50יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃
50Il donna libre cours à sa colère, Il ne sauva pas leur âme de la mort, Il livra leur vie à la mortalité;
51ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃
51Il frappa tous les premiers-nés en Égypte, Les prémices de la force sous les tentes de Cham.
52ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃
52Il fit partir son peuple comme des brebis, Il les conduisit comme un troupeau dans le désert.
53וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃
53Il les dirigea sûrement, pour qu’ils fussent sans crainte, Et la mer couvrit leurs ennemis.
54ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃
54Il les amena vers sa frontière sainte, Vers cette montagne que sa droite a acquise.
55ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃
55Il chassa devant eux les nations, Leur distribua le pays en héritage, Et fit habiter dans leurs tentes les tribus d’Israël.
56וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃
56Mais ils tentèrent le Dieu Très-Haut et se révoltèrent contre lui, Et ils n’observèrent point ses ordonnances.
57ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃
57Ils s’éloignèrent et furent infidèles, comme leurs pères, Ils tournèrent, comme un arc trompeur.
58ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃
58Ils l’irritèrent par leurs hauts lieux, Et ils excitèrent sa jalousie par leurs idoles.
59שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃
59Dieu entendit, et il fut irrité; Il repoussa fortement Israël.
60ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃
60Il abandonna la demeure de Silo, La tente où il habitait parmi les hommes;
61ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃
61Il livra sa gloire à la captivité, Et sa majesté entre les mains de l’ennemi.
62ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃
62Il mit son peuple à la merci du glaive, Et il s’indigna contre son héritage.
63בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃
63Le feu dévora ses jeunes hommes, Et ses vierges ne furent pas célébrées;
64כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃
64Ses sacrificateurs tombèrent par l’épée, Et ses veuves ne pleurèrent pas.
65ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃
65Le Seigneur s’éveilla comme celui qui a dormi, Comme un héros qu’a subjugué le vin.
66ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃
66Il frappa ses adversaires en fuite, Il les couvrit d’un opprobre éternel.
67וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃
67Cependant il rejeta la tente de Joseph, Et il ne choisit point la tribu d’Éphraïm;
68ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃
68Il préféra la tribu de Juda, La montagne de Sion qu’il aimait.
69ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃
69Et il bâtit son sanctuaire comme les lieux élevés, Comme la terre qu’il a fondée pour toujours.
70ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃
70Il choisit David, son serviteur, Et il le tira des bergeries;
71מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃
71Il le prit derrière les brebis qui allaitent, Pour lui faire paître Jacob, son peuple, Et Israël, son héritage.
72וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃
72Et David les dirigea avec un cœur intègre, Et les conduisit avec des mains intelligentes.
Tip: use the ← and → keys to turn chapters.